"הקפאת" מזונות כ"כלי" ליצירת הקשר, כפי שטוען האיש, עלול להביא לתוצאה הפוכה בדיוק, שאינה רצויה.
לאור כל זאת אני דוחה את טענת האיש כי היה מקום להורות על "הקפאת" המזונות עד לקיום זמני שהות סדירים בינו ובין הקטינות.
ח. טענה ג' – אי-לקיחה בחשבון את מענק הלימודים מהמוסד לביטוח לאומי.
טענה נוספת שהעלה האיש בערעורו בסוגיית המזונות הינה, כי טעתה השופטת קמא כשלא לקחה בחשבון הוצאות החינוך שהושתו בחלקים שווים של בני הזוג, את מענק הלימודים שמקבלת, ותקבל האישה, מדי שנה מהמוסד לביטוח לאומי, אלא פסקה (בסעיף 184(ג) לפסק הדין), כי זה ישולם לאישה בנוסף לדמי המזונות (ראו הטענה בסעיף 25(ד) לעיל).
לא מצאתי ממש בטענה זו בנסיבות המקרה דנן, ויש לדחותה.
עסקינן במענק חד שנתי, שאינו גדול במיוחד (כ-1000 ₪ בשנה, כמצויין באתר המוסד לביטוח לאומי), הניתן להורה המשמורן בתחילת כל שנת לימודים.
גורלו של מענק זה תלוי בנסיבותיו של כל תיק ותיק ומסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
במקרה דנן לטעמי, אין במענק לימודים זה בכדי לשנות דבר מקביעותיה של השופטת קמא בפסק הדין בסוגיית המזונות אשר הן שקולות ומדודות, לרבות הוצאות חינוך, לגביהן נקבע כי תהיינה בחלוקה שווה בין שני הצדדים.
הוצאות החינוך בהן יישאו הצדדים בחלקים שווים, פורטו בסעיף 184(ו) לפסק הדין כדלקמן:
--- סוף עמוד 20 ---
"החל מיום הגשת התביעה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית – כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, הסעות לבית הספר וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, צהרון, מסגרות חינוך בלתי פורמליות בקיבוץ, חוגים, שיעורי עזר (ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות".
ודוק – לא נכללו בהוצאות אלה רכישת מחברות, כלי כתיבה, תיקי לימוד ועוד, הנדרשים לשם לימוד סדיר ותקין בכל מוסד לימודי. בהוצאות אלה, מדרך הטבע, תישא האישה כהורה המשמורן של הקטינות. על-כך בא לפצותה (באופן מלא או חלקי) אותו מענק לימודים המתקבל, ויתקבל, מהמוסד לביטוח לאומי מידי שנה בגין כל אחת מהקטינות. לכן אין להפחית מענק זה מהוצאות החינוך שהוגדרו היטב בפסק הדין.
36. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית ערעורו של האיש בסוגיית המזונות.
השיתוף בבית, חלוקת הזכויות בו וזכות הקדימה לאישה
37. כעת נעבור לבחון את הסוגיות הרכושיות שבין הצדדים, ונתחיל בשאלת השיתוף בבית (כוונת השיתוף והיקפו), ומתן זכות הקדימה לאישה לרכישתו.