10. בסופו של יום נפרדו הצדדים ביום 30.9.13 (סעיף 52 לפסק הדין).
11. הוסכם בין הצדדים כי התקופה הקובעת לאיזון משאבי בני הזוג (זכויות וחובות) תהא ממועד נישואיהם ביום 14.4.08 ועד למועד הפירוד שאירע ביום 30.9.13 (להלן: "התקופה הקובעת").
--- סוף עמוד 4 ---
לשם ביצוע האיזון האמור, מונה מטעם בית המשפט המומחה, רואה החשבון מר נתן שטרנפלד, שהגיש שתי חוות דעת (מקורית ומעודכנת), השיב לשאלות הבהרה ששלח לו האיש ואף נחקר חקירה נגדית ע"י באי-כוח שני הצדדים.
המחלוקות בין הצדדים שעמדו להכרעת בית המשפט קמא בתובענות קמא
12. המחלוקות שעמדו להכרעת בית משפט קמא בתובענות קמא ושהוכרעו בפסק הדין, הן כדלקמן:
בתביעות הרכושיות:
א. הזכויות בבית ופירוק השיתוף בו, לרבות במטלטלין שבו.
ב. איזון המשאבים לתקופה הקובעת (זכויות וחובות).
בתביעת המשמורת וזמני השהות
ג. קביעת ההורה המשמורן לקטינות.
ד. קביעת זמני שהות להורה שאינו משמורן.
בתביעת המזונות
ה. קביעת השכר הקובע של הצדדים.
ו. סכום המזונות לקטינות (לרבות מדור והוצאות מדור).
פסק הדין קמא
13. כאמור ביום 13.6.17 ניתן פסק הדין ע"י השופטת קמא. להלן נסקור בקצרה את הכרעות השופטת קמא בשאלות שבמחלוקת שעמדו בפניה. בהמשך, וכשנכריע בטענות הצדדים בערעורים הנדונים, נרחיב יותר בנימוקי השופטת קמא תוך בחינתם בהתאם.
14. באשר לזכויות בבית ופירוק השיתוף בו, לרבות במטלטלין שבו, קבעה השופטת קמא כדלקמן:
א. הזכויות בבית אינן רשומות על שם מי מהצדדים, ואף לא רשומה הערת אזהרה לטובת מי מהם.
ב. הצדדים לא ערכו ביניהם הסכם ממון.
ג. הבית נרכש בכספים שרובם ממקורותיו של האיש טרם תחילת החיים המשותפים של בני הזוג. לא ניתן לקבוע כי כל כספי רכישת הבית הן ממקורותיו של האיש טרם החיים המשותפים, שכן בחשבון ממנו שולמה רכישת הבית גם נצברו כספים מפעילותו העסקית השוטפת במהלך החיים המשותפים, שמחציתם שייכים לאישה.
--- סוף עמוד 5 ---
ד. האישה הוכיחה כוונת שיתוף ספציפי בבית, אך יש לבחון את היקף השיתוף.
ה. נקבע היקף השיתוף בבית בשיעורים כדלקמן:
האיש – 70% ;
האישה – 30%;
זאת תוך היעזרות בדוקטרינת "השיתוף המוחלש" וסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), המסמיך את בית המשפט בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לסטות מאיזון של נכס חיצוני שהוכחה בו כוונת שיתוף, ולהורות על חלוקה שאינה מחצה על מחצה.