18. באשר לשכר הקובע של הצדדים (לבחינת שיעור מזונות הקטינות), קבעה השופטת קמא כדלקמן:
לאחר בחינת מצבם הכלכלי של האיש והאישה ופוטנציאל ההשתכרות שלהם, הועמד שכרם הקובע של הצדדים על הסכומים הבאים:
האיש – 19,000 ₪ ברוטו.
האישה – 10,000 ₪ נטו.
19. באשר לסכום מזונות הקטינות (לרבות מדור והוצאות מדור) קבעה השופטת קמא, כדלקמן:
א. צרכי הקטינות הבסיסיים יעמדו ע"ס של 1500 ₪ לכל אחת מהן.
ב. הוצאות המדור והחזקתו יעמדו על שיעור של 33% (תוך התחשבות כי בבית מתגורר גם בנה של האישה מנישואיה הראשונים) ובסך של 800 ₪ לכל קטינה.
ג. סכום המזונות לכל קטינה, לרבות הוצאות מדור והחזקתו, יעמוד על סך של 2300 ₪. סך הכל 4,600 ₪ לשתי הקטינות, בצירוף קצבת ילדים מהמל"ל. סכום זה יופחת לשליש בתקופת הצבא או שירות לאומי.
ד. סכום מזונות זה לכל קטינה (2300 ₪) יחול ממועד פירוק השיתוף בבית.
עד מועד פירוק השיתוף בבית יחולו החלטות המזונות הזמניים כדלקמן:
1. עד ליום 7.9.14 (מועד בו עזב האיש הבית) סך של 3200 ₪ לשתי הקטינות, כולל הוצאות מדור (החלטות מתאריכים 15.12.13 ו-5.1.14).
2. מתאריך 7.9.14 ועד לפירוק השיתוף בבית – 3300 ₪, כולל הוצאות מדור, לשתי הקטינות.
--- סוף עמוד 7 ---
ה. מעבר לכך – חלוקה שווה בין הצדדים של הוצאות רפואיות חריגות, הוצאות חינוך וכל הוצאה אחרת.
ערעורי הצדדים
20. הן האיש והן האישה הגישו ערעורים על פסק הדין.
יחד עם זאת, בעוד שהאיש הגיש ערעור על כל השאלות שבמחלוקת שפורטו בסעיף 12 לעיל, הגישה האישה ערעור רק לעניין קביעת שיעור חלקה בבית ומועדי זכות הקדימה שניתנה לה ברכישת הבית.
להלן נפרט את טענות הצדדים בערעורים השונים לפי נושאי השאלות שבמחלוקת.
טענות הצדדים בתביעות הרכושיות
21. באשר לבית –
האיש טען בערעורו כי טעה בית המשפט קמא כשקבע כי לאישה חלק בבית בשיעור של 30% כאשר הוא מימן את כל רכישת הבית מכספים שהיו לו עוד טרם תקופת החיים המשותפים. לטענתו, לאישה לא צריך להיות חלק ונחלה בבית.
בנדון הוסיף וציין האיש כי טעתה השופטת קמא בנקודות הבאות:
א. כשקבעה כי חשבון הבנק ממנו שולמו הכספים לבניית הבית שימש בערבוביה את הצדדים.
ב. כשקבעה כי האישה הוכיחה כוונת שיתוף מצידו בבית לטובתה, כשהאישה עצמה טוענת כי השיתוף ביניהם החל רק מעת נישואיהם ולא קודם לכן. לכן גם התקופה הקובעת המוסכמת לצרכי איזון משאבים היא מיום הנישואין ועד ליום הפירוד.