4. לא אוכל להצטרף למסקנתו של חברי, השופט שרעבי. אני בדעה כי בשים לב לנסיבות המיוחדות והחריגות, קיימת הצדקה לסטייה מעיקרון השוויון. התוצאה אליה הגיע בית
--- סוף עמוד 64 ---
משפט קמא באשר לחלוקה אחרת ושאינה שוויונית, היא התוצאה הראויה והצודקת בנסיבות החריגות והמיוחדות של המקרה שבפנינו.
5. כאמור, בלב המחלוקת עמדה השאלה מה הייתה כוונת הצדדים בעת רכישת הבית. לאחר שבית משפט קמא שיקלל את הראיות שהונחו בפניו והתרשמותו הישירה מעדות הצדדים ומעדות אחותו של האיש, קבע בית משפט קמא, כי האישה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כוונת שיתוף בבית (ראו סעיפים 65 ו-79 לפסק דינו של בית משפט קמא).
באשר להיקף השיתוף, קבע בית משפט כי נוכח נסיבותיו של תיק זה, שעה שהזכויות בבית טרם נרשמו על שם מי מהצדדים, הוכח כי האיש השקיע את רוב רובו של הכסף ששימש לבניית הבית מתוך כספים שצבר טרם נישואי הצדדים, כאשר הבית נבנה טרם נישואי הצדדים והצדדים התגוררו בו פחות מ-5 שנים, שניהם לא טענו לשיתוף מלא בכל זכויותיהם וחובותיהם בתקופה שקדמה לנישואיהם ולבקשתם מונה אקטואר לאיזון משאביהם מיום הנישואין בלבד – 14.4.08, התוצאה הראויה והמאזנת בין השיקולים השונים היא שיתוף חלקי בלבד (סעיף 81 לפסק דינו של בית משפט קמא).
6. חברי, השופט שרעבי סבר, כי שגה בית משפט קמא בכל אחד מארבעת הנתונים המרכזיים שעמדו בבסיס מסקנתו של בית משפט קמא לחלוקה לא שוויונית של הזכויות בבית "שכן, אין בהם בכדי ללמד על שיתוף חלקי בהכרח, אלא דווקא על שיתוף מלא וסבירות ראויה הנדרשת במשפט האזרחי (51%)" (ראו סעיף 49.ג. לחוות דעתו). אני רואה את הדברים אחרת.
7. בטרם אתייחס לכל אחד מן הנתונים, אבקש להקדים הערה ביחס לעמ"ש 61008-06-13 נ' מ' א' נ' י' א' [פורסם בנבו] (11.6.14) (הרכב השופטים שטמר, ד"ר זרנקין וג'יוסי) שחברי כבוד השופט שרעבי מקיש ממנו לענייננו. כזכור, בעמ"ש 61008-06-13 כתב חברי כב' השופט ס. ג'יוסי, את פסק הדין העיקרי וסבר כי מעיקרא, כיוון שהדירה רשומה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, דינה כנכס בין בני זוג שעליו הוסכם כי לא ייכלל באיזון המשאבים ולכן, על פי הוראות סעיף 5(3) לחוק, אין לכלול את הדירה באיזון המשאבים בין בני הזוג; לכן גם לא ניתן להחיל לגבי הדירה את סעיף 8(2) לחוק ולסטות מחלוקה שוויונית. השופטת שטמר והשופט ד"ר זרנקין, אף הם סברו כי יש לחלק את דירת בני הזוג באופן שוויוני ביניהם וסברו כי לא התמלאו התנאים לחלוקה בלתי שוויונית לפי סעיף 8(2) לחוק. בר"ע שהוגשה על פסק הדין, נדחתה (בע"מ 4480/14 כב' השופט א' רובינשטיין) (30.7.14).