לכן סבורני, כי את כל טענותיו של האיש הנוגעות לזמני השהות שלו עם הקטינות יטען בבוא העת, לאחר קבלת חוות דעת המומחה, בפני בית משפט קמא.
32. לסיכום ייאמר כי דין ערעורו של האיש בסוגיית המשמורת וזמני השהות להידחות.
ככל שבעתיד ישתנו הנסיבות, והקשר בין הקטינות לאיש ישתפר (וזו השאיפה), והאיש ירצה לבחון מחדש את שאלת משמורתה הבלעדית של האישה על הקטינות ו/או להגדיל את זמני השהות, יוכל לפנות בהליך מתאים לבית משפט קמא.
תביעת המזונות
33. בסוגיית המזונות מערער האיש בעיקר על שתי נקודות מרכזיות:
א. גובה השכר הקובע של הצדדים.
ב. גובה המזונות שנפסק.
טענותיו של האיש מפורטות בסעיפים 24-25 לעיל.
34. באשר לגובה השכר הקובע:
א. כזכור קבעה השופטת קמא לענין המזונות את גובה השכר הקובע של האיש ע"ס של 19,000 ₪ ברוטו (כפל השכר הממוצע במשק) ואת שכרה הקובע של האישה ע"ס של 10,000 ₪ נטו.
טוב היתה עושה השופטת קמא אם היתה מעמידה את שכרם של הצדדים על אותו בסיס (ברוטו או נטו), ולא האחד על בסיס ברוטו והשני על בסיס נטו.
--- סוף עמוד 12 ---
יחד עם זאת נוכל לתקן זאת אנו על בסיס מדרגות מס ידועות לשכר ברוטו בשיעור של 19,000 ₪ כדלקמן:
שכר ברוטו – 19,000 ₪.
מס הכנסה – 3031 ₪.
ביטוח לאומי – 970 ₪.
מס בריאות – 846 ₪.
שכר נטו – 14,153 ₪ (ולשם הפשטות כ-14,000 ₪).
ב. השופטת קמא קבעה את שכרו הקובע של האיש תוך שקילה או לקיחת הנתונים הבאים בחשבון (סעיפים 163-172 לפסק הדין):
1. בחינת טענות הצדדים, כמפורט בסעיפים 152-162 לפסק הדין.
2. בחינת מצבו הכלכלי של האיש, תוך התייחסות לגילו (יליד 1958), עברו התעסוקתי בתחום מכירות של ציוד היקפי למחשבים, החברות שהקים, המחזורים השנתיים ש"גילגל" (עד כדי 150 מיליון ₪ בשנה), המוניטין שלו בתחום במשך 30 שנים, הקריסה שחווה ועבודתו כיום כשכיר או כפרילנס בחברה השייכת לחברו בתחום מומחיותו – מכירות ציוד היקפי למחשבים.
3. בחינת טענתו של האיש כי כיום משתכר כ-7000 ₪ נטו בחודש, תוך הדגשה שהאיש הבטיח להציג תלושי שכר עדכניים מעבר לשנת 2015 (הציג טופס 106 לשנת 2015 על-פיו הכנסתו השנתית עמדה ע"ס של 93,333 ₪) אך לבסוף לא הציגם, למרות שסיכומיו הוגשו ביום 7.2.17.
4. לקיחה בחישוב כי האיש משלם דמי שכירות בדירה בה מתגורר כ-2100 עד 2200 ₪ לחודש, ונושא בהוצאות בית של "כמה מאות שקלים בודדים", כפי שהעיד האיש (עמ' 68 לפרו' שו' 5), תוך היעזרות בבני משפחה.