פסקי דין

תא (רמ') 21799-11-17 לריסה וולטוך נ' שחר אלוני

16 ספטמבר 2018
הדפסה
בית משפט השלום ברמלה 16 ספטמבר 2018 ת"א 21799-11-17 וולטוך ואח' נ' אלוני ואח' בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני תובעים 1.לריסה וולטוך 2.מרדכי וולטוך נגד נתבעים 1.שחר אלוני 2.ליאת אלוני

פסק-דין

סכסוך שכנים עקב התקת מזגנים בקיר דירתם של התובעים.

כללי:
בעלי הדין:
1. התובעים הינם בני זוג המתגוררים ברחוב תרשיש 9 במודיעין בדירה הנמצאת בקומה ראשונה מעל קומת קרקע, ודירתם נמצאת מעל דירת הנתבעים.

2. הנתבעים מתגוררים גם הם ברחוב תרשיש 9 במודיעין בדירה בקומת קרקע, ודירתם נמצאת מתחת לדירת התובעים.

טענות הצדדים:
3. בכתב התביעה טוענים התובעים כדלקמן:
1) בשנת 2015 ערכו הנתבעים שיפוצים בדירתם, וסיפחו לשטח דירתם את מסתור הכביסה בו היה מנוע המזגן המיני מרכזי של דירתם. הנתבעים העבירו את מנוע המזגן מעל הפרגולה של דירתם והצמידו אותו לקיר החיצוני של דירת התובעים (קיר המהווה רכוש משותף), מתחת לחלון חדר השינה של התובעים. לטענת התובעים, פעולה זו מסבה להם מטרדי רעש, רעידות ופליטת אוויר חם כל אימת שהנתבע מדליקים את המזגן בדירתם;
2) הם פנו לנתבעים בבקשה להעביר את המזגן למקום אחר, אך בקשתם לא נענתה. משלא נענתה פנייתם של התובעים לנתבעים, פנו התובעים לנתבעים באמצעות עו"ד של האגודה לתרבות הדיור, אשר שלח לנתבעים מכתב התראה ביום 15.6.15;
3) לאחר פניית עוה"ד מהאגודה לתרבות הדיור הוסיפו הנתבעים, באותו מיקום, מזגן נוסף וכן מזגן נוסף צמוד לקיר החיצוני של חדר הממ"ד בדירת התובעים;
4) הם פנו שוב לנתבעים בבקשה להעתיק את מיקומם של המזגים, אך ללא הועיל;
5) המצב כיום הוא שהם אינם יכולים לישון בחדרי השינה של דירתם בשל המטרדים הנגרמים להם. העתקת מיקום המזגנים נעשתה ללא אישורם של דיירי הבניין וללא קבלת היתר כדין;
6) הנתבעים סתמו בבטון חלק ממסתור הכביסה של התובעים ללא אישורם.

לאור האמור לעיל עתרו התובעים לחייב את הנתבעים להסיר את שלושת המזגנים שהותקנו שלא כדין על קיר דירתם ולהעבירם לשטח דירת הנתבעים וכן להורות לנתבעים להסיר את הבטון ממסתור הכביסה של התובעים.

4. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כדלקמן:
1) כאשר הם רכשו את דירתם, המזגן המיני מרכזי מעולם לא היה במסתור הכביסה, אלא היה מותקן בגינה;
2) בשיפוץ שעשו הנתבעים, הועלה המזגן בכ- 30 ס"מ גבוה יותר עקב התקנת פרגולה. מיקום המזגן דווח לעיריית מודיעין, ובהתאם לסעיף 19 לנספח הנחיות מרחביות לגבי מיקום התקנת מזגנים, הם התקינו המזגנים בהתאם להנחיות אלו. הנתבעים צירפו את סעיף 19 הנ"ל, בו נכתב כדלקמן:
"(1) המערכת תעמוד בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), ה'תשנ"ב-1992;
(2) לא הוגדר מקום ייעודי להתקנה בהיתר הבניה או שהמקום כבר נוצל, תותקן המערכת כשהיא מוסתרת במסתור הכביסה שנקבע בהיתר או על גג הבנין;
(3) לא ניתן להתקינה במסתור הכביסה או על גג הבנין, תותקן המערכת בקיר חיצון של הדירה, ובלבד שלא תותקן על קיר חיצון הפונה לרחוב; ..."
(ההדגשות שלי – י.ז.)
3) המזגן לא מותקן על קיר חדר השינה של התובעים, אלא מותקן על קיר שמעליו יש את חדר האמבטיה של התובעים, והמרחק שבין המזגנים של התובעים לבין המזגנים של הנתבעים הוא פחות מחצי מטר;
4) המזגן של התובעים מרעיש וחורק לא פחות מהמזגן של הנתבעים;
5) לפני העלאת המזגנים למקומם החדש, הם ביקשו את אישורה של התובעת ושל הדיירים מדירה 2, וקיבלו את האישור של שניהם;
6) המזגנים היו מיועדים בתחילה להתקנה מתחת למרפסת התובעים וליד חלון חדר השינה של הנתבעים, ולאור בקשת התובעת, העביר את המזגנים למקומם הנוכחי.

הדיון בפני רשם המקרקעין:
5. התובעים הגישו את תביעתם למפקחת על בתים משותפים ברחובות (להלן-"המפקחת").

6. ביום 26.10.17 התקיימה ישיבה בתיק זה בפני המפקחת, בה הוסדר נושא הבטון במסתור הכביסה של התובעים, ונותרה במחלוקת שאלת המזגנים.

7. בישיבה זו הורתה המפקחת על העברת התביעה לבין משפט השלום, מאחר ותביעת התובעים מבוססת על דיני הנזיקין, ולמפקחת אין סמכות לדון בתביעות על פי דיני הנזיקין.

העדויות:
8. מטעם התובעים העידה התובעת אשר הגישה תצהיר עדות ראשית, בו חזרה על האמור בכתב התביעה לעניין המזגנים. לכתב התביעה צירפה התובעת תמונות בהן ניתן לראות בבירור שהמזגנים מותקנים על קירות דירת התובעים.
התובעת צירפה לתצהירה את מכתבו של מר אביזמר, מי שמכר את הדירה לנתבעים, בה ציין כי בעת שמכר את דירתו לנתבעים, היה מתוקן מזגן אחד בלבד בגינה, ולא היה כל מזגן על הקיר, כך שטענת הנתבעים שהגביהו את מנוע המזגן ב- 30 ס"מ היא טענה שאינה נכונה.
כן צירפה התובעת מכתב מאת ועד הבית בו נכתב כי הנתבעים התקינו מזגנים על הקיר החיצוני של הבנין מתחת לחדרי השינה ומול המטבח של התובעים, הנתבעים לא הגישו כל בקשה לאשר את התקנתם, ואם היו מגישים בקשה כזו לוועד, היא לא הייתה מאושרת.

הנתבעים לא התנגדו להגשת הנספחים לתצהירי התובעת, כך שהם התקבלו כראיה.

התובעת נחקרה חקירה שכנגד, אך תצהירה לא נסתר.

9. מטעם הנתבעים העידו העדים כדלקמן:
1) הנתבע בעצמו, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית, בו חזר על האמור בכתב ההגנה. הנתבע נחקר חקירה שכנגד.
2) מר אפק לונר אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כי הוא סייע לנתבעים להתקין את המזגנים, וכי הוא התקין את המזגנים היכן שביקשה ממנו התובעת.
אין בידי לקבל את עדותו של מר לונר ואת עדותו של הנתבע בעניין זה, שכן לא סביר שאדם יסכים להתקין מזגנים שאינם שלו על קיר דירתו או מתחת לחלונות דירתו, במיוחד כאשר מיקום ההתקנה סותר את ההנחיות המרחביות להתקנת מזגנים על קיר חיצוני.
3) חוות דעת של מר דוד דנינו, מומחה לבטיחות, אשר נתן חוות דעת על הבטיחות בהתקנת המזגנים בגובה בו הותקנו.
אין בידי לקבל את חוות הדעת של מר דנינו מכיוון שאינה ערוכה על פי פקודת הראיות, ולא נכתב בה כי דין חוות הדעת כדין שבועה בבית משפט וכי ידוע למר דנינו שידועים לו הוראות החוק לעניין עדות בשבועה, על כל המשתמע מכך.

10. לאחר סיום הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם.

דיון ומסקנות:
ההנחיות המרחביות:
11. הנתבע צירף לתצהירו את ההנחיות המרחביות של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מודיעין (להלן-"הוועדה המקומית") לעניין תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים בפטורים מהיתר), ה'תשע"ד-2104 (להלן-"ההנחיות"). בסעיף 1 להנחיות נכתב כי פטור מהיתר לא פוטר מהחובה לבצע את העבודות בהתאם לכל ההוראות שנקבעו בחוק, בתקנות, בתכניות החלות על השטח ובהוראות שנקבעו בהנחיות, וכי הפטור הוא מהצורך לבקש היתר לשם ביצוע העבודות הללו.

12. סעיף 19 להנחיות המרחביות דן בהתקנת מזגנים בדירות, ובחלקים הרלוונטיים לענייננו קובע כדלקמן:
"(1) המערכת תעמוד בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), ה'תשנ"ב-1992;
(2) לא הוגדר מקום ייעודי להתקנה בהיתר הבניה או שהמקום כבר נוצל, תותקן המערכת כשהיא מוסתרת במסתור הכביסה שנקבע בהיתר או על גג הבנין;
(3) לא ניתן להתקינה במסתור הכביסה או על גג הבנין, תותקן המערכת בקיר חיצון של הדירה, ובלבד שלא תותקן על קיר חיצון הפונה לרחוב; ..."
(ההדגשות שלי – י.ז.)
מס"ק (3) עולה שעל הנתבעים היה להתקין את המזגנים על קיר דירתם.

13. מהתמונות שצירפה התובעת לתצהירה עולה בבירור שהנתבעים התקינו את המזגנים על קיר דירת התובעים, דבר המנוגד להנחיות, ומהווה למעשה הפרת חובה חקוקה של דיני התכנון והבנייה. סבור אני שההנחיה להתקין מזגן על קיר הדירה של מתקין המזגן באה כדי למנוע מטרדים ואי נוחות לשכנים, ובמיוחד, כאשר מדובר בבתים משותפים. אדם לא יכול לחיות חיים נוחים על חשבון סבלם של אחרים.

המטרד:
14. מנועי מזגנים המותקנים על קיר דירה גורמים לרעש ולרעידות בקיר עליהם הם מותקנים. אדם מוכן לסבול את הרעש והרעידות של המזגנים השייכים לדירתו, אך אינו מוכן לסבול את הרעש והרעידות של המזגנים של שכנו. גישה זו עולה בקנה חד עם ההנחיות לעניין התקנת מזגנים, שהמזגנים של כל דירה יהיו על הקיר החיצוני של אותה דירה, ולא על הקיר החיצוני של דירה אחרת. מסיבה זו יש לדחות את טענת הנתבעים לעניין הרעש והרעידות שגורם המזגן של דירת התובעים המותקן ל הקיר החיצוני של דירת התובעים.

15. התובעים לא הגישו חוות דעת אודות עצמת הרעש שגורמים המזגנים של הנתבעים. התובעים הוכיחו עוולה של הפרת חובה חקוקה מתוך ראיות הנתבעים. בעוולה של הפרת חובה חקוקה די להוכיח אי נוחות ולא נזק, וסבור אני שהתובעים הוכיחו את אי הנוחות שנגרמת להם.

16. על הנתבעים להסדיר את נושא הבטיחות של התקנת המזגנים על קיר דירתם באמצעות מומחה לבטיחות, ולא על חשבון התובעים.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:
1) אני מורה לנתבעים להסיר בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין את כל המזגנים שהתקינו על הקיר החיצוני של דירת התובעים ולהתקינם על קיר דירת הנתבעים, באופן שהחלק העליון של כל מזגן ומזגן יהיה נמוך לפחות מטר אחד ממפלס רצפת דירת התובעים;
2) לשלם, ביחד ולחוד, לתובעים את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.

זכריה ימיני