לאחר שהוחלט על ביטול התקן, בדקה גלי, כפי שהצהירה בסעיפים 10-12 לתצהירה, אפשרויות העסקה אחרות לתובע וזאת למרות הצהרתה כי "..שולי מעולם לא פנה אליי בנושא מתוקף היותי ממונה על אנשים עם מוגבלות, אף לא לאחר שקיבל הזמנה לשימוע" (סעיף 13 לתצהירה) - הצהרה שלא נסתרה, כאשר גרסת גלי לענין הבדיקות הנ"ל, קיבלו חיזוק בעדותה של גב' שדה (עמ' 37 שורה 2 לפרוטוקול) וכאשר עדויות השתיים באשר לכך שבאותה עת המשרות היחידות שהיו פנויות היו משרות של מהנדסים, שאינן רלוונטיות לתובע, אף היא לא נסתרה.
בשלב זה יצויין כי למרות שעמדת הנתבעת לפיה ההחלטה בנוגע לתקן הקב"ט, היתה החלטה לא פרסונלית, מובנת לבית הדין, הרי שהוא מוצא טעם מסויים לפגם בכך שענין נכותו של התובע, לא עלה, כבר בשלב בו נשקלה אפשרות ביטול התקן וזאת למרות שמבחן התוצאה מלמד שגם לו היה נשקל ענין זה, לא היתה הנתבעת מגיעה למסקנה שונה וזאת כפי שהדבר עלה מהעדויות שנשמעו ומהבדיקות שערכו גלי וגב' שדה, כמו גם מהגיונם של דברים - לפיהם אותו חלק מתפקיד הקב"ט שעניינו הרשאת עובדים, הינו תפקיד שמחייב המצאות קבועה של אדם שיוכל לבצע את המשימה, למרות שמדובר במשימה שגוזלת מספר מצומצם של שעות בחודש ולפיהם, כלל משימות התובע אכן לא גזלו זמן המצדיק משרה מלאה ו/או העסקת אדם בחצי משרה, שהרי את תפקידיו ממלא, כיום, מר אדרי וכן ממלאה גב' ליזה וזאת מבלי שהדבר שינה את היקף משרתם.
בכל הקשור לשימוע שנערך לתובע - מעבר לדברים שפורטו בסעיף העובדות הרלוונטיות של פסק דין זה, עובדות המצביעות על כך, שמעבר לפגם המסויים שצויין לעיל, שקדם להליך השימוע, התקיים זה בצורה הגונה ביותר ותוך שניתנה לתובע מלוא האפשרות להעלות טיעוניו וכן תוך שהנתבעת נענתה כמעט לכל דרישותיו.
העובדה שהתובע בחר שלא להתייחס, במסגרת טיעוניו המפורטים, לנקודה החשובה ביותר שעמדה על הפרק - היא שאלת היקף משרתו, הינה תקלה חמורה, אלא שמדובר בתקלה שאין להאשים בה את הנתבעת, שהרי היא לא הגבילה את התובע בהיקף תשובתו לשימוע, כאשר ניתן היה לצפות שהוא, במסגרת 11 עמודי נימוקיו לשימוע (ו/או בעמודים נוספים לו היה רוצה) יתמודד עם הטענה כאילו בפועל תפקידו הצטמצם ל - 20%, למשל בדרך של תיאור יום עבודתו השגרתי, ציון הנושאים בהם הוא מטפל, כמה זמן נמשך הטיפול בכל תחום, אך משלא עשה כל אלה, אין לו להלין אלא על עצמו, כאשר, למרבה הצער, העובדה שבסעיף 67 לתצהיר עדותו הראשית, עשה התובע, את שהיה צריך לעשות בנימוקיו לשימוע, לא יכולה להועיל לו, בשלב זה, וזאת לא רק בגלל שמעדותו המהימנה של מר אדרי, עלה כי האמור בסעיף זה של התצהיר, אינו מתכתב עם השעות בהן ניתן למלא את תפקידי התובע, אלא בשל עיתוי העלאת טענות אלו - שהרי מקום שטענות אלו לא עמדו לפני הנתבעת עת החליטה על פיטורי התובע, לא ניתן לבוא אליה בטענות על שלא בחנה אותן.
חשוב גם לציין כי הפירוט הרב שנמצא בהחלטתה של הנתבעת על פיטורי התובע (החלטה מיום 31/1/18) והעובדה שהחלטה זו התקבלה כשבועיים לאחר שהגיש התובע את טיעוניו, מחזקת את טענתה לפיה ההחלטה בעניינו לא נעשתה כלאחר יד.