50. באשר לטענת התובעת בדבר אובדן התקורות שנגרם לה ע"י הנתבעת: הנתבעת טוענת כי בהתאם להוראות סעיף 2 בנספח להסכם, על מנת שהתובעת תהיה זכאית לקבל פיצוי בגין הפסד תקורות חייבים להתקיים תחילה שלושה תנאים מוקדמים מצטברים: (1) ניהול בית ספר; (2) אחזקה והפעלה של בית ספר; וכן (3) קיום יתר החיובים החוזיים של התובעת. לטענת הנתבעת, התובעת לא הפעילה ולא ניהלה את בתי הספר בתקופות לגביהן נתבע הפסד התקורות, ועל כן היא אינה זכאית לקבלת החזר תקורות בגין תקופות אלה.
51. העירייה הגישה חוות דעת חשבונאית מטעמה אשר נערכה ע"י רו"ח סטיוארט בן שושן (להלן: "רו"ח בן שושן"). בחוות דעת זו קובע רו"ח בן שושן כי התקורה איננה רווח אלא
--- סוף עמוד 14 ---
הוצאות ו/או עלויות שהוצאו בפועל. לכן, מאחר שלאחר סיום ההתקשרות של התובעת עם העירייה התובעת לא הפעילה ולא ניהלה את בתי הספר, הרי שלא נגרמו לתובעת הוצאות ו/או עלויות המזכות אותה בקבלת פיצוי בגין אובדן תקורות בתקופות הנטענות. התובעת אף לא הוכיחה כי העסיקה, ו/או הפסיקה להעסיק, עובדים לצורך הפעלת בתי הספר, וכי הוצאותיה השתנו עקב הפסקת ההתקשרות עם העירייה. משכך, ההוצאות של התובעת לא היו משתנות בין אם הייתה ממשיכה להפעיל את בתי הספר ובין אם לאו, והיא אינה זכאית לקבל פיצוי בגין הפסד נטען של תקורות.
52. העירייה טוענת כי בסעיף 6 בתקנון התובעת נקבע כי התובעת תנוהל שלא למטרת רווח. לכן, דרישתה של התובעת לקבלת פיצוי בגין הפסד תקורות בתקופות בהן לא הפעילה ולא ניהלה את בית הספר בפועל - הינה בגדר תביעה בגין אובדן רווחים הנוגדת את התכלית התפעולית של התובעת כמלכ"ר.
53. העירייה מוסיפה וטוענת כי רו"ח זיתוני ביסס את חוות דעתו וחישוביו על מסמכים שקיבל ממשרד החינוך. אולם, בחקירתו לא ידע רו"ח זיתוני להבחין בין התשלומים השונים שקיבלה התובעת ממשרד החינוך, ואילו סכומים נלקחו בחשבון בעת חישוב התקורות על ידו. לטענת העירייה, תחשיב התקורות שהוצג בחוות דעתו של רו"ח זיתוני בגין התקופה שחלה לאחר מועד הפסקת ההתקשרות עם התובעת אינו מדויק מאחר שהוא לא כולל את ההוצאות העתידיות שהיו מוטלות על התובעת ככל שהייתה ממשיכה להפעיל ולנהל את בתי הספר.
54. באשר להשקעותיה של התובעת במבנה בית הספר המקיף: הנתבעת טוענת כי השקעות אלה בוצעו ע"י התובעת לשם קיום התחייבויותיה של התובעת בהתאם להסכמות שבין הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם עוד בשנת 2005. התובעת אף צירפה לתצהיריה הסכם שערכה ביום 9.8.2005 עם קבלן לשם ביצוע העבודות במבנה בית הספר המקיף. משכך, ברי כי מבנה בית הספר הוקם בשנים 2005-2006. לכן, ובהסתמך על הוראות סעיף 5 בתוספת הראשונה, טוענת הנתבעת כי בסמוך למועד חתימתה על התוספת הראשונה ויתרה התובעת על זכותה לקבלת החזר בגין השקעותיה בבית הספר המקיף בעת ניהול והפעלת בית הספר המקיף במשך 4 שנות הלימודים הנמנות ממועד חתימת התוספת הראשונה, דהיינו – במשך 4 שנות לימוד הנמנות החל משנת תשע"ג. בענין זה טוענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה, אף לא באמצעות חוות הדעת של אינג' נחמן, מתי בוצעו על ידה העבודות במבנה בית הספר המקיף, מה היה היקפן, והאם חלק מהן התייחס גם לעבודות שבוצעו בבית הספר הטכנולוגי.