66. באשר לטענות הנתבעת הנוגעות להפסד התקורות הנטענות על ידי התובעת: התובעת חוזרת ומדגישה כי עלויות תקורה הן עלויות עקיפות הנובעות מאחזקת המערכת העסקית הכוללת בהתחשב בכך שהתובעת ציפתה כי תפעיל ותנהל את בית הספר הטכנולוגי עד לשנת תשע"ג לפחות, ואת בית הספר המקיף עד לשנת תשע"ז לפחות. לגרסת התובעת, מדובר בהוצאות עקיפות הנובעות מעצם העובדה שהתובעת נדרשה להיערך מראש לניהול ותפעול בתי הספר לכל אורך תקופות ההתקשרות המוסכמות, וכי אין כל קשר בין הניהול בפועל של בתי הספר לבין עלויות התקורה שנגרמו לה.
--- סוף עמוד 17 ---
67. התובעת מציינת כי בניגוד לטענת הנתבעת, בחינת החשבוניות הרבות שהוגשו על ידה מעלה כי רבות מהן הונפקו החל מסוף שנת 2009 (דהיינו- ממועד תחילת הקמת ביה"ס הטכנולוגי) כשסכומן של אלה בלבד מסתכם בסך של 1,518,016 ₪.
68. בהתייחס לחוות הדעת של אינג' נחמן טוענת התובעת כי הנתבעת נמנעה במתכוון מלחקור מומחה זה על חוות דעתו, וזאת - למרות הצעת בית המשפט להזהיר את המומחה על מנת "לרפא" את הפגם שנפל בחוות דעתו. התובעת טוענת כי הימנעות זו של הנתבעת מלחקור את אינג' נחמן על חוות דעתו ראוי שתפעל לחובתה של הנתבעת.
IV. השאלות שבמחלוקת
69. מעיון בטענות הצדדים עולה כי השאלות העיקריות הדורשות הכרעה בתובענה שלפניי הינן כדלקמן:
א. האם ההסכם והתוספות לו מהווים הסכמים בלתי חוקיים?
ב. האם התובעת זכאית להחזר תקורות שנגרמו לה בתקופות בהן נמנע ממנה מלהפעיל ולנהל את בית הספר הטכנולוגי ואת בית הספר המקיף?
ג. האם התובעת זכאית להחזר השקעותיה בבית הספר המקיף ובבית הספר הטכנולוגי?
V. דיון והכרעה
א. האם ההסכם והתוספות לו מהווים הסכמים בלתי חוקיים ודינם בטלות?
70. בגדר טיעוניה של העירייה נכללו שלל טענות בדבר אי חוקיותם של ההסכם, של התוספת הראשונה ושל התוספת השנייה (ההסכם ושתי התוספות שנוספו לו תכונינה להלן: "המערכת ההסכמית"). ניתן לחלק את מהות הטענות שנטענו על ידי הנתבעת לשני סוגים עיקריים:
הסוג הראשון של הטענות נוגע לטענתה של העירייה בדבר אי קיום מכרז עובר לחתימת הצדדים על ההסכם ושתי התוספות שנוספו לו. לשיטתה של העירייה, ההתקשרות שבין התובעת לבין העירייה להפעלת ולניהול בית הספר המקיף ובית הספר הטכנולוגי היתה חייבת להיעשות בדרך של פרסום מכרז, כמתחייב מהוראות סעיף 197 בפקודת העיריות. לטענתה, משלא פורסם מכרז לניהול והפעלת בתי הספר - ההסכם והתוספות לו הינם הסכמים בלתי חוקיים, ומשכך - בטלים. יתרה מזו: כתוצאה מכך שלא התקיים מכרז, נפלו בהסכם ובתוספות שנוספו לו פגמים מהותיים נוספים. כך למשל, חתימתו של גזבר העירייה על ההסכם והתוספות איננה בת תוקף מחייב נוכח העובדה שהעירייה הפרה חובות המוטלות עליה על פי דין, כמו למשל החובה לקיים מכרז. אשר על כן, לשיטתה של העירייה, מכוח סעיף 203(א1) בפקודת העיריות וכן מכוח סעיף 27 בחוק יסודות התקציב, בהעדר תוקף לחתימת הגזבר על הסכמים אלו – דינם בטלות.