130. עם זאת, בסעיף 5 בתוספת הראשונה נכתב כי: "עוד מוסכם בין הצדדים, כי בניגוד לאמור בסעיף 19.5 להסכם, בתום כל שנה שבה יופעל בית הספר ע"י עתיד, בתקופת ההסכם המוארכת, תהא העירייה חייבת לעתיד את החזר השקעותיה בבית הספר, במהלך כל תקופת ניהול בית הספר ע"י עתיד, בהפחתה של 25%, בגין כל שנה, באופן שבחלוף ארבע (4) שנים מהיום, לא תהא העירייה חייבת לעתיד כל תשלום בגין השקעותיה והעירייה תוכל להשתחרר בכך מכבלי ההסכם, מבלי שתידרש לשאת בהחזר כלשהו.
ככל שההסכם בין הצדדים לא יחודש בטרם חלפו ארבע (4) שנים מהיום, כי אז עתיד תהא זכאית להחזר חלקי בלבד בגין השקעותיה, באופן המגלם את ההפחתה בשיעור של 25% בגין כל שנה כאמור בו תפעיל "עתיד" את בית הספר בתקופה ההסכם המוארכת" (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).
131. בהקשר זה ראוי לציין כי בתוספת הראשונה הודגש כי "והואיל והצדדים מסכימים כי מקום וקיימת סתירה בין הוראות תוספת זו לבין הוראות ההסכם יחולו הוראות תוספת זו ...". (ההדגשה אינה במקור – ב.א.)
בנוסף לכך, ובהתאם למפורט בתוספת השנייה, הוסכם בין הצדדים כי ההתקשרות ביניהם כפופה להוראותיהם של ההסכם ושל התוספת הראשונה (ס' 2 בתוספת השנייה).
132. בחינה מדוקדקת של סעיף 5 בתוספת הראשונה, אשר לגביו הוסכם בין הצדדים כי הוא החליף את סעיף 19.5 שבהסכם, מעלה כי הצדדים כרכו בין השווי של החזר ההשקעות אשר התובעת תהיה זכאית לקבל מהעירייה בסיום ההתקשרות שביניהן לבין התקופה בה התובעת הפעילה וניהלה בפועל כל אחד ואחד מבין שני בתי הספר. בסעיף 5 בתוספת הראשונה הוסכם בין הצדדים כי בגין כל שנת הפעלה וניהול של בית הספר המקיף ע"י התובעת אשר תימנה ממועד החתימה על התוספת הראשונה – יופחת סך של 25% משווי השקעותיה של התובעת בבית הספר המקיף. הסכמה זו שנויה במחלוקת בין הצדדים בהתייחס לשאלה מהן ההשקעות שביצעה התובעת בפועל בבתי הספר ומתי הן נעשו. בנוסף לכך, סעיף 5 שבתוספת הראשונה אינו מבאר האם הוא מתייחס גם להשקעות עתידיות של התובעת שתעשינה לאחר חתימתה של התוספת הראשונה.
--- סוף עמוד 36 ---
133. באשר להיקף ההשקעות, מועדי ההשקעות, ושווי ההשקעות שבוצעו על ידי התובעת עד למועד חתימת הצדדים על התוספת הראשונה, אינני סבור כי סוגיה זו מעוררת קושי פרשני מיוחד. ברי כי הצדדים הסכימו להפחית משווי ההשקעות שהושקעו על ידי התובעת בבית הספר המקיף עד למועד החתימה על התוספת הראשונה בהתחשב בתקופה שבה התובעת תנהל בפועל את בית הספר המקיף. ההיגיון הטמון במנגנון זה נועד לתמרץ את העירייה לאפשר לתובעת לנהל ולהפעיל את בית הספר במשך כל תקופת ההתקשרות שנקבעה על ידי הצדדים, ובמקביל – יש בו כדי להבטיח כי העירייה תהנה מהשקעותיה של התובעת בבית הספר המקיף בתמורה לכך.