138. לא למותר לציין כי מסקנה זו נלמדת אף מעדותו של מר דוד נבות, מי ששימש מנכ"ל התובעת עד לשנת 2011, אשר העיד לגבי אומד דעת הצדדים בזמן חתימת התוספת הראשונה. עדותו זו נמצאה על ידי מהימנה, ראויה לאמון בית המשפט, והיא אף לא נסתרה על ידי הנתבעת (עמ' 90, ש' 14-16 לפרו').
139. שנית, הפרשנות השוללת את הפרשנות המוצעת ע"י העירייה לגבי סעיף 5 שבתוספת הראשונה מתבקשת גם מבחינת הנסיבות וממכלול תנאי המערכת ההסכמית שבין הצדדים. כפי שכבר צוין לעיל - הצדדים ביקשו לקשור בין שווי ההשקעות של התובעת בבתי הספר לבין התקופה שבה התובעת ניהלה והפעילה בפועל את בתי הספר. בנוסף לכך,וכפי שכבר הובהר לעיל, מנגנון זה הסב תועלת הן לתובעת – מאחר שיש בו כדי לתמרץ את העירייה לאפשר לתובעת להמשיך לנהל ולהפעיל את בתי הספר, והן לעירייה אשר בסופו של יום תקבל לבעלותה את השקעותיה של התובעת בבתי הספר מבלי שתצטרך להשיב לתובעת את שווין. ברי, איפוא, כי אין כל היגיון בכך שהתובעת תשקיע משאבים בבתי הספר, למשל בשנת הלימודים תשע"ג, דהיינו – בשנה האחרונה של תקופת ההתקשרות המוארכת עפ"י תנאי התוספת הראשונה, ושווי השקעה זו יופחת ב-100% לאחר חלוף שנה אחת בלבד באופן שהתובעת לא תהיה זכאית להשבה כלשהי מהעירייה בגין השקעה כזו. משכך, הפרשנות המוצעת ע"י העירייה נוגדת הן את לשון הסעיף והן את התכליות הנובעות מאופן ניסוחו.
--- סוף עמוד 38 ---
140. שלישית, מסקנה זו השוללת את הפרשנות המוצעת ע"י העירייה מתחזקת גם בהתחשב בהוראות סעיף 1 בחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושה ולא במשפט") אשר קובע כי:
"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן – המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם ההשבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה".
141. במקרה הנוכחי, מסעיף 1 בחוק עשיית עושר ולא במשפט נובע לכאורה כי אין העירייה זכאית לקבל לבעלותה וליהנות מהשקעותיה של התובעת בבתי הספר מבלי ליתן לתובעת תמורה בגינן (ר' ת"א (מחוזי ת"א) 2104/08 הסעות רהט בע"מ נ' תיור וסיור הגליל ה.ס. בע"מ (פורסם בנבו, 14.4.2013) בפס' 29; עניין מאמון, בפס' 5). כך למשל ככל שהתובעת השקיעה בבית הספר המקיף בשנת תשע"ג והשקעה זו הפכה לרכוש העירייה מבלי שהעירייה נתנה לתובעת תמורה מלאה בגין השקעה כזו שבוצעה לפני מועד סיום ההתקשרות שביניהן בשנת תשע"ד – אזי בנסיבות כאלה מוטל על העירייה להשיב לתובעת את השווי החלקי של השקעות התובעת שנמסרו לה ללא תמורה, כל זאת – בהתחשב בתקופה היחסית שבה ניהלה התובעת בפועל את בתי הספר החל מיום ביצוע ההשקעה הרלבנטית ועד למועד סיום ההתקשרות שבין הצדדים.