176. עיון בחוות הדעת של השמאי קסלסי והשמאי זייברט מעלה כי כמעט ואין מחלוקת ביניהם לגבי עצם הימצאותו של רוב הציוד בבתי הספר על אף שלגבי חלקו הם חלוקים ביחס לזהותו של הגורם שרכש אותו. אולם, מאחר שלא מצאתי תימוכין להנחת העבודה של השמאי זייברט בדבר רכישת חלק מהציוד שנסקר בחוות הדעת של השמאי קסלסי על ידי גורמים אחרים, דהיינו – שלא ע"י התובעת, הרי שמוצא אני להעדיף בעניין זה את חוות דעתו של השמאי קסלסי, הנתמכת בעדויותיהם של נציגי התובעת ובמסמכים שהוגשו, לפיהם כל הרכוש המפורט בחוות דעתו של השמאי קסלסי נרכש ע"י התובעת בלבד.
177. משכך, המחלוקת העיקרית בין חוות הדעת שנערכו ע"י המומחים נוגעת להערכת השווי הכספי של הציוד שנרכש עבור שני בתי הספר. מאחר שלא מצאתי כי ניתן לבסס את קביעת השווי הכספי של יתרת ההשקעה המגיעה לתובעת מהעירייה ולו על אחת מבין כל חוות הדעת שהובאו בפני בית המשפט - החלטתי גם בעניין זה לנקוט בדרך האומדנה על מנת להעריך את שווי ההשקעות שבוצעו על ידי התובעת בקשר לרכישת הציוד בשני בתי הספר ולשם קביעת השווי הכספי המגיע לתובעת בגין יתרת השקעותיה ברכישת ציוד לבתי הספר שטרם הושלמה תקופת השימוש המוסכמת בו ע"י התובעת.
178. באשר לבית הספר הטכנולוגי: עיינתי בתעודות הרכש שצורפו לחוות דעתו של השמאי קסלסי, וכן בחשבוניות השונות שצורפו על ידי התובעת לתצהירו המשלים של מר גורביץ'. אציין כי צירוף החשבוניות לתצהירו המשלים של מר גורביץ' נעשה באופן לא שיטתי, בתפזורת, כאשר חלק מהחשבוניות אף חוזרות על עצמן. החשבוניות הוגשו ללא מיון, ללא סיווג וללא הפרדה בין ציוד שנרכש עבור בית הספר המקיף לבין ציוד שנרכש עבור בית הספר הטכנולוגי. בנוסף, ולשם קביעת השווי הכספי של ההשבה המגיעה לתובעת, התחשבתי גם "במנגנון ההפחתה" שנקבע בתוספת הראשונה, וכן בכלל הראיות, העדויות והמסמכים שהוצגו בפניי באשר לטיב, סוג הציוד שנרכש, ומועדי רכישתו. לא למותר להזכיר כי במידת האפשר, וככל שניתן היה להתבסס על אסמכתאות בכתב, מועד הרכישה של ציוד
--- סוף עמוד 49 ---
רלבנטי הנזכר במסמך מסוים שימש לקביעת שיעור הפחתה על פי "מנגנון ההפחתה" הקבוע במערכת ההסכמית.
179. לשם ההמחשה אציין כי כל חשבונית או תעודת רכש עבור ציוד שנרכש עובר לחתימת התוספת הראשונה, דהיינו לפני שנת 2009 – אזי סכום ההשקעה הכרוך ברכישתו הופחת במלואו. בהתייחס לציוד שנרכש החל משנת 2010 ואילך, הבאתי בחשבון הפחתה בשיעור של 25% עבור כל שנה בה הפעילה התובעת את בית הספר הטכנולוגי עד לתום שנת 2012 – מועד בו הסתיימה ההתקשרות עם התובעת בקשר לבית הספר הטכנולוגי. כך לדוגמה, בהתייחס להשקעה בציוד שבוצעה בשנת 2009 בבית הספר הטכנולוגי, הרי שהוא הופחת בשיעור של 75% מעלות רכישתו מאחר שהתובעת עשתה בו שימוש במהלך השנים תש"ע-תשע"ב. לעומת זאת, השקעה שבוצעה בשנת 2012 לא הופחתה כלל, שכן טרם מלאה שנה שלמה לשימושה של התובעת בציוד זה.