שנית, ברור כי במצב דברים זה אין כל היגיון לכך שהתובעת תמשיך לנהל ולהפעיל את בית הספר המקיף בשנת תשע"ד, מבלי שהיא יודעת אם העירייה האריכה את תקופת ההתקשרות עמה.
שלישית, אין גם כל היגיון בכך שהתובעת תמשיך להשקיע משאבים כספיים בבית הספר המקיף בשנת תשע"ד, תוך שהיא מצפה להמשיך להפעיל ולנהל את בית הספר המקיף במשך 4 שנים נוספות, כאשר לעירייה, לכאורה, קיימת הזכות להפסיק את ההתקשרות במהלך שנת תשע"ד.
רביעית, אין ממש בטענת הנתבעת לפיה התובעת העלתה את הטענה בדבר טעות סופר שנפלה בסעיף 6 שבתוספת הראשונה רק לאחר הגשת התביעה, מאחר שכבר במכתבים ששלחו נציגי התובעת בתגובה להודעות שנשלחו אליה בדבר הפסקת ההתקשרות ע"י העירייה – הועלתה הטענה כי תקופת ההתקשרות בין הצדדים מסתיימת בשנת הלימודים תשע"ז.
--- סוף עמוד 9 ---
29. לטענת התובעת, יש לדחות גם את טענת העירייה בדבר העדר הישגים פדגוגיים של התובעת כנימוק המצדיק, כביכול, את ביטולם של ההסכמים.
ראשית, מדובר ב"טענה כבושה", אשר העירייה לא העלתה בזמן אמת, ואף לא ציינה כנימוק המצדיק את ביטול ההסכמים על ידה. יתרה מזו: גם המצהירים מטעם העירייה, מר באסול – גזבר העירייה, וסגן מנהל מחלקת החינוך בעירייה, מר נשאת חשב (להלן: "חשב"), לא ידעו להצביע במהלך חקירותיהם על מכתבים אשר בגדרם הועלתה טרוניה כלשהי מטעם העירייה לגבי ההישגים הפדגוגיים של התובעת בבתי הספר.
שנית, טענה זו אינה מתיישבת עם חתימתה של העירייה על התוספת הראשונה אשר בה צוין כי העירייה חפצה בהארכת ההתקשרות עם התובעת לגבי ניהול והפעלת בית הספר המקיף, ואין היא מתיישבת גם עם חתימתה של העירייה על התוספת השנייה אשר בגדרה הוסכם בין הצדדים כי התובעת תנהל ותפעיל את בית הספר הטכנולוגי. יתרה מזו: מקריאת המכתבים ששלחו נציגי העירייה ומנהל בית הספר הטכנולוגי עולה שביעות רצון מפועלה של התובעת בבתי הספר.
שלישית, מחקירתו של חשב העיריה עולה כי העירייה לא בדקה מעולם את הקריטריונים הפדגוגיים על פיהם נבחנה התובעת ע"י נציגי העירייה.
רביעית, העירייה הציגה בפני בית המשפט נתונים חלקיים, ולא הציגה את אחוז הזכאים לתעודת בגרות בבית הספר המקיף בשנים 2004-2005, עובר לכניסתה של עתיד לבית הספר המקיף, וכן ביחס לשנים 2013-2014, שהייתה שנת הלימודים האחרונה שבה ניהלה התובעת את בית הספר המקיף.
30. התובעת טוענת כי אין ממש בטענת הנתבעת לפיה היא הודיעה לתובעת על סיום ההתקשרות עמה במספר הזדמנויות. לטענת התובעת, העירייה הציגה בפניה מצג שווא לפיו היא מתכוונת, כביכול, לכבד ולקיים את ההסכמים שכרתה עמה. לטענת התובעת, העירייה התנהלה בחוסר עקביות ושלחה לה מכתבים הכוללים מסרים סותרים. יתרה מזו: בין התובעת לעירייה נערכו פגישות רבות שתכליתן נועדה להדק הקשר שנוצר בין הצדדים בקשר להפעלת בתי הספר. דוגמה להעדר עקביות מצד העירייה מהווה המכתב ששלח מ"מ ראש העיר ביום 11.3.2012 למשרד החינוך בדבר הסכמת העירייה ובקשתה להעברת ההרשאה התקציבית לתובעת בנוגע לבית הספר הטכנולוגי, כאשר כחודש לאחר מכן פרסמה העירייה מכרז חדש להפעלת בית הספר הטכנולוגי.