35. עוד יצוין כי התובעת הגישה שתי חוות דעת מטעמה שנערכו ע"י השמאי, מר דניאל קסלסי (להלן: "השמאי קסלסי"). חוות דעת ראשונה של השמאי קסלסי בחנה את אומדן עלות הרכוש שנרכש עבור בית הספר המקיף. השמאי קסלסי העריך את עלות הרכוש בבית הספר המקיף בסך 476,500 ₪ כולל מע"מ בערכי כינון לשנת 2014. חוות הדעת השניה של השמאי קסלסי בחנה ואמדה עלות הרכוש שנרכש עבור בית הספר הטכנולוגי. השמאי קסלסי ציין בחוות דעתו כי לצורך ביסוס אומדן עלות הרכוש הזה הוא נעזר בתעודות רכש הקשורות ברכישת הציוד משנת 2006 ועד לשנת 2012 אשר הומצאו לו על ידי התובעת, אך ציין כי לא הומצאו לו חשבוניות הרכישה. השמאי קסלסי ציין בחוות דעתו כי "הערכתנו לעלויות פריטי הרכוש הינה כללית, בערכי כינון, התבססה על תעודות הרכש או מחירי שוק ממוצעים לרכישת הציוד או הסברי עובדי רשת עתיד לעלויות הפריטים". עוד צוין בחוות
--- סוף עמוד 11 ---
הדעת כי "קיימת תנועה של ציוד בין בתי הספר של רשת עתיד". השמאי קסלסי העריך את הציוד בבית הספר הטכנולוגי בסך של 403,454 ₪ כולל מע"מ – בערכי כינון, ליום 7.8.2012.
36. התובעת טוענת כי העדים מטעם העירייה, מר קשקוש (מנהל בית הספר הטכנולוגי) ומר עבד אלחלים מרעי (להלן: "מר מרעי") (מנהל בית הספר המקיף) הודו במהלך חקירותיהם כי בניגוד לנטען בתצהיריהם, התובעת השקיעה רבות בבתי הספר במהלך השנים. בנוסף, כתוצאה מחקירותיהם, נסתרה טענת העירייה לפיה הכספים שהושקעו על ידי התובעת בבתי הספר מקורם במשרד החינוך. כך למשל, גזבר העירייה, מר באסול, אישר בעדותו כי התובעת היא שספגה את העלויות של ההשקעות הרבות שהיו כרוכות בפיצול של בית הספר הטכנולוגי מבית הספר המקיף. התובעת מוסיפה וטוענת כי בחוות הדעת של המהנדס יוסף אגבריה (להלן: "המהנדס אגבריה") אשר הוגשה מטעם העירייה נטען כי העבודות בבתי הספר נעשו בשנת 2005. אולם, ממכתבו מיום 24.3.2014 של מר קשקוש, מנהל בית הספר הטכנולוגי, עולה כי פעולות רבות בוצעו על ידי התובעת כ-5 שנים לאחר מכן.
37. בהסתמך על סעיף 19.6 בהסכם טוענת התובעת כי ככל שתקופת הפעלת בית הספר על ידי התובעת לא נמשכה 10 שנים – מוטלת על העירייה חבות להחזיר לה את השקעתה. לצורך כך, אף הוסכם בין הצדדים כי כל אסמכתא שתמציא התובעת בענין זה תהווה ראיה מכרעת. לטענת התובעת, היקף השקעתה בבית הספר המקיף עמד על סך 3,861,682 ₪. לכן, בהתחשב בכך שלפי התוספת הראשונה נותרו לתובעת 3 שנים להפעלת וניהול בית הספר המקיף, הרי שמכוח סעיף 5 בתוספת הראשונה זכאית התובעת להחזר של 75% מסך השקעותיה בו כמפורט לעיל, קרי: להשבת סך של 2,896,261 ₪. לשיטת התובעת, מאחר שהמהנדס אגאבריה העריך את השקעות התובעת בהיקף של 847,000 ₪ - הרי שיש לראות בסכום זה משום סכום השקעות של התובעת בבית הספר המקיף שאינו שנוי במחלוקת.