פנסיה וקרן השתלמות
60. הנתבע עתר לכספי תגמולים לתקופת עבודתו, בסכום כולל של 7,350 ₪ (בסיכומיו עתר לסך של 3,900 ₪ ברכיב זה). כמו כן עתר להפרשות לקרן השתלמות בסך כולל של 3,750 ₪ (בסיכומיו עתר לסך של 4,500 ₪ ברכיב זה).
61. לטענת התובעת, הנתבע לא הראה כל מקור נורמטיבי המחייבה להפריש לו לגמל לפני סיום 6 חודשי עבודה ראשונים ולא הציג כל ראיה בדבר קרן פנסיה שהגיע עמה לעבודה.
לעניין קרן ההשתלמות, מעבר לכך שבסיכומיו תבע סכום שונה מאשר בכתב תביעתו, לטענת התובעת, הנתבע לא חישב סכום זה בסעיף 20 לכתב התביעה שכנגד, ולתובעת לא היה כל חיוב מכל סוג שהוא בעניין תשלום רכיב זה.
62 סעיף 6.ה. לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 קובע כי:
"... העובד יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני ולביצוע ההפרשות על פי צו זה, כמפורט בסעיף ד' לעיל, מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה (להלן – תקופת המתנה). עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל ביום הראשון לעבודתו בשיעורים שנקבעו בפסקה (ד) לעיל; ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה האמורה".
63. הנתבע לא הוכיח בפנינו כי מסר למעסיק הודעה בדבר קרן פנסיה בה כביכול היה מבוטח בעת תחילת עבודתו בתובעת; אף לא הוכח בפנינו ולא הוצג כל מסמך בדבר ביטוח בקרן פנסיה בעת כניסתו לעבודה בתובעת, מלבד טענות (עמומות) כי דרש מהתובעת הפרשות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות.
64. אשר על כן, הנתבע היה זכאי להפרשות לקרן פנסיה החל מתום 6 חודשים מתחילת עבודתו בתובעת, קרי החל מיום 15.10.12. משהנתבע סיים עבודתו בתובעת ביום 28.11.12, ומשלא הוצג תלוש לחודש 11/12, התובעת תערוך חישוב להפרשה המתחייבת בצו ההרחבה, ותשלם לנתבע הפרשותיה לפנסיה חובה החל מיום 15.10.12 עד ליום 28.11.12 (אם וככל שלא כך הפרישה).
65. באשר לתביעה לקרן השתלמות – לא נטען ולא הוכח מכח מה היתה מחוייבת התובעת בתשלום רכיב זה. לא הוכחה כל התחייבות כאמור, ודאי לא בהסכם. אין שחר גם לטענתו בסיכומיו (ס' 44) כביכול, התובעת לא הכחישה זכאותו (ראה ס' 19 לתשובה). ממילא, לא נדרשה ל"הכחיש" זכאותו בסיכומיה.
אשר על כן, נדחית התביעה ברכיב זה .
הורדה בשכר בשל העדרות
66. טען הנתבע בתביעה שכנגד, כי במשך 3 חודשים הפחיתה משכרו סך כולל של 1,286 ₪ "בטענה חסרת שחר על העדרות בשעה שהיה מדובר באיבוד זמן בשל מצוקת חניה" אצלה (סעיף 9).