פסק דין
רקע
1. התובעת, חברה העוסקת בתיווך ובמסחר ברכיבי אלקטרוניקה, בין ספקים ללקוחות, מאתרת ספקים בעלי מלאי ומוכרת מתוך מלאי הספק.
2. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הועסק אצל התובעת כמנהל תיקי לקוחות מיום 15.04.12 עד ליום 28.11.12, על בסיס הסכם עבודה שנחתם בין הצדדים ביום 02.03.12 (להלן: "ההסכם").
3. הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), היא "עוסק מורשה" שהוקמה ע"י הנתבע, נוסדה בינואר 2013, ופעילותה דומה לפעילות התובעת, ואף היא עוסקת בתיווך לקוחות וספקים לרכישת רכיבים אלקטרוניים.
4. ביום 22.02.16, הגישה התובעת תביעתה ע"ס 200,000 ₪ בשל גזל סודות מסחריים, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת הסכם עבודה ותניית אי תחרות ופיצוי ע"פ חוק עוולות מסחריות, סעד הצהרתי, צו עשה ותביעה למתן חשבונות.
5. מנגד, הגיש הנתבע תביעה שכנגד בגין הפרת ההסכם, הפרשי שכר, הפרשות לקופת גמל ולקרן השתלמות, שימוע שלא כדין ופיצויי פיטורים, סה"כ 62,236 ₪ (הגם שסכימת הסכומים עולה כדי סכום גבוה יותר).
6. מטעם התובעת העיד מר אודי סהר, מנהלה (להלן: "סהר"); הנתבע העיד לעצמו.
טענות התובעת
7. התובעת עוסקת בתיווך ובמסחר ברכיבי אלקטרוניקה, באמצעות מסחר במידע והתאמת הסחורה בין לקוח וספק רלבנטיים.
8. הסכם העבודה עליו חתם הנתבע, כולל סעיפים מפורטים וספציפיים לעניין שמירת סודיות ואיסור תחרות מכל סוג, במשך תקופת העבודה ולאחריה, ובין היתר, התובעת שילמה לנתבע 200 ₪ כל חודש כנגד התחייבות הנתבע שלא להתחרות בה במשך שנה מיום הפסקת העבודה בתובעת.
9. ביום 20.10.12 (כחודש לפני סיום עבודתו בתובעת), פתח הנתבע דומיין באינטרנט בשם FLY CHIPS, הנתבעת נרשמה בחודש ינואר 2013, וכך הנתבע הקים עסק המתחרה בתובעת, כאשר בפועל העתיק ויצק פעילות התובעת לנתבעת, תוך שהוא מתבסס על המודלים והשיטות שפיתחה התובעת, על רשימות מלאי ורשימות לקוחות שגזל מהתובעת ועל מידע פנימי אסטרטגי ורגיש, לרבות שמות ופרטי ספקים, רשימות מחירים בקטלוגים מעובדים וכל מידע שלקח הנתבע מן המוכן ובניגוד לכל דין, תוך פנייה ישירה לעובדי התובעת בעבר ובהווה, תוך שהציע להם שיתוף פעולה בגזילת עסקי התובעת.
10. התובעת הבחינה כי מחזורי הפעילות שלה קטֵנים באופן קבוע; בדיעבד התברר לה כי מחזורי הפעילות שלה החלו לקטון בסמוך לאחר סיום עבודתו של הנתבע בתחילת שנת 2013. רק בשנת 2015, התגלה כי הנתבע מפרסם רשימות מלאי באתר NET COMPONENTS ורק אז התגלו המלאים שלקח הנתבע מהתובעת; עד אז היה קשה להתחקות אחר פעולותיו של הנתבע, כיוון שהנתבע פרסם באתרים פחות פופולאריים ופחות גלויים, והיה קשה לשייך את הנזקים לנתבע או לעובד אחר שפעל בדרך דומה באותה התקופה ושיתף פעולה עם הנתבע.
11. הנתבע היה עובד בכיר בתובעת, קיבל הכשרה מיוחדת בעת עבודתו בתובעת, כשעלות ההכשרה כ- 70,000 ₪ (10,000 ₪ X 7 חודשים). במסגרת עבודתו, נחשף הנתבע לתכנים עסקיים הקשורים לדרך השגת המידע, איתור רשימות מלאי ספקים, שימור הסַפקים והלקוחות, בניית רשימות מלאי המכילות רשימות רכיבים במחירים אטרקטיביים ובמלאי זמין מספקים אמינים. כמו כן, היה אחראי על שמירת הסודיות ומניעת זליגת מידע לגורמים חיצוניים, ועל כמות ואמינות המידע המתקבל, קרי: איכות המוצר, היה בקשר אישי, רציף וקבוע עם לקוחות התובעת, אותם קיבל "מן המוכן" מסהר.
12. כ- 3 חודשים עובר לסיום עבודתו, החל הנתבע להעדר ללא הסבר וללא בקשת רשות ממנהלו הישיר, נהג בחוצפה ונצפה מכניס התקן זיכרון נייד למחשבי התובעת; הנתבע נקרא לשימוע, במהלכו נהג כמי שרוצה בסיום עבודתו. ביום 28.11.12 הסתיימה עבודתו, בשל חוסר שביעות רצון מתפקודו.
13. הנתבע גזל את סודותיה המסחריים של התובעת, עשה שימוש אסור ברשימות ספקים/מקורות וברשימות לקוחות, המהווים "סוד מסחרי" או לחילופין, "סוד קונפידנציאלי", הפר את חובת הנאמנות וחובת תום הלב החלים עליו ע"פ דין, הפר את ההסכם וחובת הסודיות ואת התחייבותו שלא לעשות כל שימוש במידע סודי שהגיע לידיו במסגרת עבודתו אצל התובעת, הפר התחייבות לאי תחרות, התחייבות שבגינה קיבל תשלום חודשי קבוע. כמו כן, הנתבע התעשר שלא כדין על חשבון התובעת.
טענות הנתבע
14. התביעה הוגשה בשיהוי רב, בחלוף 3 שנים מסיום עבודתו.
15. התובעת סוחרת ברכיבים אלקטרוניים שנרכשו על ידה ו/או נרכשו מצדדים שלישיים לטובת לקוחותיה, התובעת אינה מוכרת "מידע". המידע אשר איתר הנתבע במסגרת עבודתו, הינו מידע שגלוי לכל באתרי אינטרנט ובאתרים ייעודיים; הנתבע לא נשלח לאיתור במקומות נידחים ברחבי העולם.
16. בהתאם להסכם העבודה, התחייבה התובעת להעסיק את הנתבע למשך שנה שלמה (מיום 15.07.12), אך הנתבע פוטר לאחר כ- 4 חודשים, דבר המהווה הפרה בוטה של הסכם העבודה, ובוודאי שהתובעת אינה זכאית לאכיפת ההסכם אותו היא עצמה הפרה. משעה שהתובעת הפרה את ההסכם, ההסכם בוטל ושיחרר את הצדדים מחובותיהם הראשוניות.
17. רשימות המלאי של הספקים מפורסמות באינטרנט ובאתרים ייעודיים, איתור נעשה בשיטת טלמרקטינג, שאינה ייחודית לתובעת והיא חלק אינטגרלי מניסיונו של הנתבע, כך גם רשימת המלאי.
18. לנתבע מעולם לא נמסרה רשימת אנשי קשר; במסגרת תפקידו חיפש ספקים ויצר רשימת ספקים שאין בהם ייחוד מסוים והם ניתנים לאיתור ע"י כל אחד. אין לתובעת כל "בעלות" על ספקים אלה, המדובר במכירה באמצעות האינטרנט ללקוחות הפונים לנתבע לרכישת מוצרים.
19. סעיף 5 להסכם, היה כנגד התחייבות שלא לעבוד אצל מתחרה ו/או אצל צד ג' בלבד, והנתבע לא עשה כן. למעשה, הנתבע קיבל סה"כ סך של 400 ₪ בגין סעיף זה במהלך עבודתו אצל התובעת.
20. הנתבע לא נחשף למידע סודי אשר היה שייך לתובעת, אלא הוא שאיתר עבור התובעת מידע מאתרי אינטרנט; אשר על כן, אין נפקות להסכם הסודיות. כמו כן, התובעת התחייבה לתגמל את הנתבע בסך של 500 ₪ עבור איתור ספק חדש.
21. הנתבע לא הקים חברה מתחרה בתקופת עבודתו ולא גזל מאומה מהתובעת.
דיון והכרעה
22. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, מגדיר "סוד מסחרי" כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
23. רשימת לקוחות ורשימת ספקים, תוכר כסוד מסחרי רק כאשר היא מחזיקה "ערך מוסף" מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף, בנסיבות בהן הוכח כי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה, ויש יתרון בקבלתה "מן המוכן". רשימה טכנית של לקוחות וספקים ממאגר פומבי כלשהו, צריך שיהיה עמה מידע נוסף שהושג בהשקעת משאבים של זמן וכסף; מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף, כגון ידע על צרכי הספק או הלקוח, סוג המוצרים הנצרכים על ידו, היקף הרכישות והמחיר המשולם עבור כל פרט, הופכים את הרשימה ל"סוד מסחרי" [ראה לעניין זה ע"ע (ארצי) 80-08 דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ (פורסם בנבו, 07.10.10), סעיפים 29 – 30 לפסק דינו של כב' השופט צור; ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ, פ"ד לח(2003) 72].
24. סעיף 7 (א)(1) לחוק עוולות מסחריות מעניק הגנה לידע מקצועי שנרכש על ידי העובד במהלך שנות עבודתו, אותו הוא זכאי לקחת עמו כחלק מהמקצועיות שרכש ובלבד שלא עשה שימוש במידע קונפידנציאלי של המעביד העולה כדי הפרת חובת אמון או הפרת החובה לנהוג בתום לב, גם אם המידע אינו סוד מסחרי. לדרישה זו שני פנים: האחד, נסיבות העברת המידע; השני, סוג המידע. [ראה לעניין זה ע"ע 1142/92 ורגוס בע"מ ואח' נ' כרמקס בע"מ ואח', פ"ד נא(3) 421].
25. לטענת התובעת, מהות העסק שלה היא איתור ספקים בעלי מלאי רכיבים, רשימת הספקים והלקוחות הנם "סוד מסחרי", או לחילופין "סוד קונפידנציאלי". לשם כך, מעסיקה התובעת עובדים, שעיקר עבודתם הוא לאתר מלאי רכיבים ומלאי עודָפים אצל ספקים. התובעת מפרסמת בלוח המודעות הייעודי את המלאי שאיתרה, והמטרה היא כי הרוכש הפוטנציאלי ירכוש ממנה את הרכיבים יש צורך בשמירת זהות המקור בסוד, שכן אחרת הלקוחות יוכלו לרכוש מהספק ישירות ולא מהתובעת.
לטענתה, אחד מעובדיה שיתף פעולה עם הנתבע ואותו עובד העביר את הרשימות והמלאים לתובע, כאשר אותו עובד נתבע בתיק אחר והגיעה עִמו להסכם פשרה בהליך משפטי.
כהוכחה להעתקת מלאי הרכיבים, התובעת נסמכת על נספחים ג'1- ג'10, כאשר לטענתה, הועתק ע"י הנתבע מלאי מסוים של מספר רכיבים זהה עם סימני שאלה ומקפים (המקור אותו מצאה התובעת), הנתבע העתיק את המלאי באופן שגוי זה, המעיד על העתקת המלאי במדויק. כמו כן, ברכיבים אלקטרוניים זהים אחרים, רק התובעת והנתבעת מפרסמים מלאי זהה לאותם רכיבים מתוך עשרות אלפי ברוקרים בעולם; לטענתה, במידה ומלאי זה היה בכמות שונה, היה זה מעיד על ספק אחר.
בנוסף, הנתבע פנה ישירות לספקים שידע שעובדים עם התובעת לאיתור מלאי הרכיבים.
הנתבע לקח ממנה רשימות ספקים "מן המוכן" ועשה בהן שימוש לפתיחת עסק המתחרה בתובעת, כאשר כבר החל בהליכים אלו בעת עבודתו בתובעת, כשפתח את אתר האינטרנט כחודש בטרם סיים עבודתו בתובעת (נספח א' לתצהיר התובעת).
26. מנגד טוען הנתבע, כי ניתן לאתר בקלות את הרכיבים האלקטרוניים באתרי החיפוש השונים באינטרנט, חלק עם דמי מנוי וחלקם ללא דמי מנוי כלל; כמו כן מספר קטלוגי של מוצר מסויים נקבע ע"י יצרן ולא ע"י הספק, ולכל אחד יש גישה לאתרים אלו.
בנוסף, המידע אותו רכש אצל התובעת, לרבות אופן החיפוש באתרים אלה, הוא מידע מקצועי שע"פ הדין זכאי הוא לקחת אותו כחלק ממיומנות שרכש במהלך עבודתו.
27. כאמור, רשימת ספקים שניתן לאתר באתרי אינטרנט, אף אם הנתבע רכש מיומנות זו בעת עבודתו בתובעת, אינה נחשבת ל"סוד מסחרי" של התובעת. אף לא הוכח בפנינו כי רשימת המלאי שפרסם הנתבע בשנת 2015, היא רשימה מועתקת מהתובעת, או כי שידל את עובדי החברה לשתף עמו פעולה.
בנוסף, לא פורט ע"י התובעת אלו מלאים השיגה היא ב"הוזלה" מיוחדת שניתנה ע"י ספק מסוים (אותם כביכול "העתיק" הנתבע), או האם רשימות אלה, מלבד השקעה בזמן חיפוש, נושאות "ערך מוסף", לעניין זהות הספקים והלקוחות, מחירים מיוחדים, האם לקוחות מסוימים מחפשים רכיבים ספציפיים אותם התובעת מספקים להם.
לא נוכל שלא לציין, כי הנתבעת השתמשה ב"מושגים" שבהלכה – אך לא הוכיחה כי כך בעבודתה ובפועל – לא הוכיחה "סוד מסחרי" כלשהו שלה, שניטל ע"י הנתבע במהלך עבודתו; כך אף לא הוכח "סוד קונפידנציאלי".
28. יחד עם זאת, לא נוכל להתעלם מהראיות שהוצגו בפנינו ובין היתר מזהות המלאי (מדוייק) של התובעת והנתבע באותם הרכיבים, כמו גם מירידה בכמות המכירות של התובעת [כך שבין חודש 02/13 לחודש 03/13 חלה ירידה של 46%, וירידה בכמות המכירות לפי ממוצע חודשי בשנים 2011- 2012 לעומת ממוצע חודשי מרץ-יוני 2013 חלה ירידה של 50% (נספח ה' לתצהיר התובעת)], וזאת, בלי שיש בפנינו ראיות לכך כי הגורם המרכזי לירידה במכירות הינו העסק המתחרה שהקים הנתבע מייד עם סיום העסקתו אצל התובעת...
29. זאת ועוד לא נוכל להתעלם מהתרשמותנו מחקירת הנתבע, שיותר משביקש להשיב – ביקש לפרוס את "מִשנתו", שתשובותיו לרוב היו מתחמקות ורק לאחר שנשאל שוב (וכשביה"ד נדרש לשוב ולהסביר כי עליו להשיב על השאלה המוצגת לו) נתקבל מענה. [ראה לדוגמא השאלות באשר לפריט זהה (FX0603CR) שהתובעת פרסמה ב-2011, שפרסם (את אותו הפריט) ב-2015 ענה כי "סביר להניח שכן" (עמ' 37 שורה 15 עד עמ' 38 שורה.
30. ביום 20.10.12 הנתבע פתח הדומיין FLYCHIPS.COM (להלן: "הדומיין") (שם הנתבעת). בחקירתו, הודה כי פתח את הדומיין (עמ' 7 שורות 9 – 11), אך לא הסביר מדוע פתח את הדומיין, וטען כי הוא פותח "המון דומיינים" (אגב, לא הוכיח טענה זו); כאשר נשאל כמה זמן לפני סיום העסקתו פתח את הדומיין (עמ' 6 שורות 24 – 26), בתשובתו התחמק משאלת המועד לרישום הדומיין וניסה להסתיר את חשיבות פתיחתו, תוך שהוסיף וטען, כי לא חשב לפתוח עסק מתחרה (עמ' 7 שורה 16).
31. לא נעלם מעינינו עוד כי הנתבעת נוסדה תחת עוסק מורשה לפי מספר הזהות של הנתבע בינואר 2013 (כחודש לאחר סיום העסקתו) והחלה פעילותה בשנת 2012
(נספח א' לתצהיר התובעת עמ' 117).
32. ועתה להוראות ההסכם בין הצדדים:
בסעיף 5 להסכם נקבע בין היתר:
"(לאחר 3 חודשי ניסיון)"... בתום תקופה זו תשולם לעובד התמורה המתבססת על שכר חודשי בסך 5400 ...לכך מתווסף סך של 200 ₪ כל חודש כנגד התחייבות העובד שלא להתחרות למשך שנה מיום הפסקת העבודה בפרסטוקום בין אם במעבר למתחרה או באמצעות צד ג...".
סעיף 6.2 להסכם קובע כי:
"בתקופת הניסיון ובתקופת ההסכם ובמשך שעות עבודתו אצל המעביד, יקדיש העובד את כל זמנו, מרצו וכושרו לביצוע תפקידיו עבור המעביד, כפי שיקבע על ידי המעביד מפעם לפעם, ולא יעסוק במישרין או בעקיפין, בכל עבודה או עיסוק אחר, לרבות בתחום האלקטרוניקה, אלא אם קיבל את אישור המעביד לכך בכתב ומראש. סעיף קטן זה הינו מעיקרי ההסכם, והפרתו תחשב הפרה יסודית ותזכה את המעביד בביטול ההסכם ובסעדים נוספים".
סעיף 8 להסכם שכותרתו "איסור תחרות" קבע כי:
"העובד מתחייב שלא לפנות, במשך תקופת עבודתו או שנתיים לאחר סיומה מכל סיבה שהיא, או ליצור קשר, עם לקוחות ו/או ספקי של המעביד או גורמים כלשהם שהיו קושרים עם המעביד, לשם מתן שירותים ללקוחות אלה. עוד מוסכם כי מאגר נתוני ספקי החברה ומלאי הרכיבים שברשותם היינו בגדר סודה המסחרי של החברה...
מובהר בזאת כי העובד חתם על התחייבות מפורטת בתחום הסודיות ואיסור תחרות והוראות הסכם זה באים להשלים ולא לפגוע באמור בהתחייבות".
בסעיף 4 להסכם סודיות ואי תחרות (שמועדו לא הובהר) נקבע כי:
"לא להיות קשור, כשכיר/ה, כעצמאי/ת, כשותף/ה, כיועץ/ת, כבעל מניות או בכל צורה אחרת עם תאגיד אחר ו/או עם יחיד/ים, ישראלים ו/או זרים אשר עושים שימוש במידע ו/או מתחרים בפרסטוקום בע"מ ו/או עיסוקם בתחום דומה לזה של פרסטוקום בע"מ, אלא אם ניתן לכך אישור מראש ובכתב של פרסטוקום בע"מ".