19. סעיף 5 להסכם, היה כנגד התחייבות שלא לעבוד אצל מתחרה ו/או אצל צד ג' בלבד, והנתבע לא עשה כן. למעשה, הנתבע קיבל סה"כ סך של 400 ₪ בגין סעיף זה במהלך עבודתו אצל התובעת.
20. הנתבע לא נחשף למידע סודי אשר היה שייך לתובעת, אלא הוא שאיתר עבור התובעת מידע מאתרי אינטרנט; אשר על כן, אין נפקות להסכם הסודיות. כמו כן, התובעת התחייבה לתגמל את הנתבע בסך של 500 ₪ עבור איתור ספק חדש.
21. הנתבע לא הקים חברה מתחרה בתקופת עבודתו ולא גזל מאומה מהתובעת.
דיון והכרעה
22. סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, מגדיר "סוד מסחרי" כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
23. רשימת לקוחות ורשימת ספקים, תוכר כסוד מסחרי רק כאשר היא מחזיקה "ערך מוסף" מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף, בנסיבות בהן הוכח כי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה, ויש יתרון בקבלתה "מן המוכן". רשימה טכנית של לקוחות וספקים ממאגר פומבי כלשהו, צריך שיהיה עמה מידע נוסף שהושג בהשקעת משאבים של זמן וכסף; מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף, כגון ידע על צרכי הספק או הלקוח, סוג המוצרים הנצרכים על ידו, היקף הרכישות והמחיר המשולם עבור כל פרט, הופכים את הרשימה ל"סוד מסחרי" [ראה לעניין זה ע"ע (ארצי) 80-08 דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ (פורסם בנבו, 07.10.10), סעיפים 29 – 30 לפסק דינו של כב' השופט צור; ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ, פ"ד לח(2003) 72].
24. סעיף 7 (א)(1) לחוק עוולות מסחריות מעניק הגנה לידע מקצועי שנרכש על ידי העובד במהלך שנות עבודתו, אותו הוא זכאי לקחת עמו כחלק מהמקצועיות שרכש ובלבד שלא עשה שימוש במידע קונפידנציאלי של המעביד העולה כדי הפרת חובת אמון או הפרת החובה לנהוג בתום לב, גם אם המידע אינו סוד מסחרי. לדרישה זו שני פנים: האחד, נסיבות העברת המידע; השני, סוג המידע. [ראה לעניין זה ע"ע 1142/92 ורגוס בע"מ ואח' נ' כרמקס בע"מ ואח', פ"ד נא(3) 421].
25. לטענת התובעת, מהות העסק שלה היא איתור ספקים בעלי מלאי רכיבים, רשימת הספקים והלקוחות הנם "סוד מסחרי", או לחילופין "סוד קונפידנציאלי". לשם כך, מעסיקה התובעת עובדים, שעיקר עבודתם הוא לאתר מלאי רכיבים ומלאי עודָפים אצל ספקים. התובעת מפרסמת בלוח המודעות הייעודי את המלאי שאיתרה, והמטרה היא כי הרוכש הפוטנציאלי ירכוש ממנה את הרכיבים יש צורך בשמירת זהות המקור בסוד, שכן אחרת הלקוחות יוכלו לרכוש מהספק ישירות ולא מהתובעת.