הורדה בשכר בשל העדרות
66. טען הנתבע בתביעה שכנגד, כי במשך 3 חודשים הפחיתה משכרו סך כולל של 1,286 ₪ "בטענה חסרת שחר על העדרות בשעה שהיה מדובר באיבוד זמן בשל מצוקת חניה" אצלה (סעיף 9).
67. לטענת התובעת, הפחיתה זמני העדרות ע"פ דין, ובזמנים בהם נמנע הנתבע להעמיד עצמו לרשותה, לעבודה. עוד טענה התובעת כי מחישוב חוזר עולה כי בטעות הופחתו לתובע פחות שעות "חיסור" והעדרות ונותר חייב סך של 1,374.62 ₪.
68. בנספח ח' לתצהירה, התובעת הציגה דו"ח שעות חוסר מדו"ח הנוכחות של הנתבע. הנתבע לא טען בכתבי טענותיו כי נספח ח' שגוי, כל שטען הוא כי בזמני העדרות הוא חיפש חניה. סהר אף לא נחקר על הדו"ח הנ"ל ונכונות הדו"ח לא נסתרה ע"י הנתבע.
69. כאשר עובד אינו עומד במכסת השעות שהוסכמה בחוזה, רשאי המעסיק לנכות שעות שהחסיר.
70. הנתבע בסיכומיו טען כי סהר הודה כי לא שולמו לתובע "שעות נוספות" ומשכך אין לקזז לו שעות העדרות. יחד עם זאת, הנתבע כלל לא טען, לא מסר גרסה ולא הוכיח כי עבד בשעות נוספות. ממילא, אין בסיס לטענה האמורה. מנגד, אין בסיס לקזז עתה בהליך משפטי, לאחר כ-3 שנים מסיום עבודתו של הנתבע, על בסיס הטענות שנטענו כאמור.
71. מתלושי השכר שהציג הנתבע, עולה כי לא "דק פורתא" בטענותיו: בתלוש 10.12 נוכה סך 541.87 ₪ בגין העדרות. בתלוש אוגוסט נוכה סך 502.74 ₪ בגין העדרות (אגב, ב-2 התלושים מצויינות שעות ההעדרות).
מנגד, בתלוש 6.12 נוכה סך 392.1 ₪ בגין העדרות – סכום שהושב לתובע בתלוש 7.12!
ממילא, אין שחר לטענות הנתבע בתביעתו (ובסיכומיו). ונתהה: הכיצד לא תוקן הנטען בהקשר האמור (גם לא בסיכומיו!!).
משבפועל מאשר הנתבע כי נעדר שעות והסברו עמו – צדקה התובעת בנַכּותה כאמור.
72. אשר על כן, תביעת הנתבע ברכיב זה נדחית. כמו כן, נדחית טענת הקיזוז של התובעת.
תוספת עמלות
73. הנתבע הוסיף לסיכומיו טענה לתשלום בגין תוספת עמלות ע"ס 15,000 ₪ (הערכה), משהתובעת לא הציגה מסמך המאשר את היקף המכירות שביצע, ממנו ניתן לחשב את העמלות המגיעות לו ע"פ ההסכם.
74. לטענת התובעת, סעיף 5 להסכם קובע, כי פירוט עמלות צריך להמסר בכל חודש ע"י ידי העובד ולקבל אישור המעסיק לכך ותשלום בהתאם.
75. סעיף 5 להסכם קובע:
"בתחילת כל חודש ימסור העובד את דו"ח המכירות והפעילות לחודש הקודם לו".
76. ראשית, לא ניתן שלא להתייחס לכך כי אלמלא הוגשה תביעת התובעת, ניתן "להניח" כי הנתבע לא היה מגיש תביעתו זו (לאחר יותר 3 שנים מסיום עבודתו).
שנית, בכתב תביעתו לא נתבע סכום ורק מטעם זה ראוי היה לדחות את התביעה ברכיב זה.
77. לגופא, הנתבע לא הוכיח כי מסר לתובעת פירוט עמלות המגיע לו, המפרט נתונים שונים ממה ששולם לו בתלושי שכרו.
78. התובעת צירפה בנספח ח' לתצהירה את רשימת העמלות לחודשים 09-10/12, הנתבע לא הוכיח כי הוא זכאי ליותר עמלות ממה שצוין ברשימה זו.
כמו כן, סהר העיד כי הנתבע יכול היה להשוות כל חודש בחודשו אם העמלות חושבו לו בהתאם למה שדיווח, אחרת יכול היה להתמקח על הדו"ח (עמ' 51 שורות 22 – 25), מה שלא הוכח כי נעשה.
79. אשר על כן, משלא הוכיח הנתבע כי זכאי הוא לעמלות נוספות כלשהן, נדחית התביעה ברכיב זה .
סוף דבר
80. הנתבע ישלם לתובעת סך של 15,000 ₪, בתוך 30 יום מיום קבלת פסה"ד, אחרת יישא סכום זה ה"ה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.
81. התובעת תערוך תחשיב לעניין הפרשות לקרן פנסיה כמפורט לעיל, בתוך 7 ימים, תשלם לנתבע את ההפרשות תוך 30 אח"כ, אחרת יישא סכום זה ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
82. משנעתרה התביעה בחלקה ומשנדחתה ברובה התביעה שכנגד, ישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך 4,000 ₪, סכום שנקבע בשים לב לסְכומי התביעות, עיתויין, ההתנהלות בדיונים ותוצאתן.
לצערנו בשל עומס בהקלדות והעדר קלדנית – יוצאת הכרעתנו באיחור.
ניתן היום, כ"ג חשוון תשע"ט, (01 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
נ.צ. (מעסיקים)
צבי שטרן שרה מאירי, שופטת -
אב"ד נ.צ. (עובדים)
הילה ידיד ברזילי
נחתם ע"י נ.צ. ביום 1.11.18.
קלדנית: צביה