פסקי דין

סעש (ת"א) 48213-02-16 פרסטוקום בע"מ נ' שלומי אגיב - חלק 7

01 נובמבר 2018
הדפסה

39. מחד, אין חולק, כי במהלך עבודתו בתובעת רכש הנתבע ניסיון ויידע המיוחדים לתחום העיסוק הנדון, ומנגד, ידע שרכש העובד בעת עבודתו, הינו חלק מהכשרתו, כשאין חולק כי התובע פתח עסק המתחרה בתובעת סמוך לסיום עבודתו בתובעת, ואף (כשהוכח כי פתח דומיין באינטרנט יעודי לכך) עוד בטרם סיים עבודתו בתובעת.
הנתבע אומנם עבד תקופה בתובעת, והתמורה שקיבל בשל "אי תחרות" אינה "תמורה" (ראויה) להגבלת עיסוק. עם זאת, לא נוכל להתעלם ממכלול הראיות מוכיח כי הנתבע הפר חובת הנאמנות ותום הלב כעובד, כלפי התובעת כמעסיקתו.
40. הגם שאין בפנינו כדי "הגבלת עיסוק", או גזל סוד מסחרי, או כי "שידל" את עובדיה לעבוד בעסקו, ברי כי הפר הנתבע התחייבויותיו ההסכמיות, כמו גם חובת תום הלב ונאמנות המחוייבים לעובד (זוטר או בכיר).
41. איננו מקבלים את טענת הנתבע, כי התחייב "רק" לא לעבוד אצל מתחרה או לא למסור את המידע לצדדי ג', ודי אם נפנה לסעיפים 4 ו- 6 להסכם הסודיות ואי תחרות.

42. אף שלא קיבלנו את טענת התובעת ל"סוד מסחרי" לרשימות ספקיה, ורשימות המלאי שלה, אין בפנינו הסבר ראוי לזהות הפרסומים של הצדדים ושל רשימות המלאי, הגם בפערי זמן. [ראה לעניין זה ע"ע (ארצי) 4675-05-14 חברת תוויות איכות בע"מ נ' לירון אהרון בן יאיר (פורסם בנבו, 16.08.15)].

43. לאחר ששקלנו כל האמור והראיות שהובאו (או לא) בפנינו – אנו פוסקים לחובת הנתבע פיצוי בשל הפרת חובת האמונים ותום הלב כלפי התובעת המוערך על ידינו כראוי בנסיבות שתוארו ובעיתוי התביעה, בסך 15,000 ₪.

התביעה שכנגד
פיצוי בשל הפרת הסכם עבודה
44. לטענת הנתבע, התובעת הפרה את הסכם העבודה משלא העסיקה אותו למשך שנה מיום 15.07.12, כקבוע בהסכם העבודה. בסיכומיו טען כי המדובר בהסכם לתקופה קצובה, וכי טענותיה בדבר "הפרות משמעת" נשמעו לראשונה 4 שנים לאחר פיטוריו.
בהתאם לסעיף 3.2 להסכם, התחייבה התובעת להעסיקו למשך שנה מיום 15.07.12 וזאת כל עוד לא הוסכם ע"י הצדדים בכתב על סיום העסקה. לפיכך, מדובר בהפרת הסכם לתקופה קצובה והוא זכאי למלוא שכרו עד תום ההסכם, דהיינו שכר ל-8 חודשים בסך של 5,400 ₪ לחודש ובסכום כולל של 43,200 ₪ [בסיכומיו עתר לסך של 56,250 ₪ (7,500 ₪ שכר ממוצע לחודשX 7.5 חודשים)].

45. לטענת התובעת, אין המדובר בחוזה לתקופה קצובה, מה גם שההסכם כלל התחייבות להמנע מאיחורים, להמנע מעבירות משמעת, להמנע מגרימת נזקים ומהפרת ההסכם וכל אלה חייבו את פיטוריו של הנתבע.

עמוד הקודם1...67
8...12עמוד הבא