46. סעיף 3 כותרתו: "תקופת ההסכם".
בסעיף 3.2. להסכם נקבע:
"הסכם זה נעשה לתקופה קצובה של 3 חודשים, החל ממועד חתימתו ביום ועד ליום 14.07.12. ...עם סיום תקופה זו יחודש ההסכם אוטומטית למשך תקופות נוספות של 12 חודשים כל עוד לא הוסכם בין הצדדים בכתב על סיום העסקתו של העובד עבור המעביד או שנחתם, בין הצדדים, הסכם העסקה חדש".
בסעיף 3.3 נקבע:
"במידה והעובד מפסיק את עבודתו לפני תום ההסכם תוך הפרת הסכם זה,...יהיה העובד חייב לפצות את המעביד בגין הפרה זאת, בפיצוי מוסכם מראש,בלא להוכיח נזק, בשיעור של 1/4 ממשכורת חודשית אחת....".
סעיף 9 להסכם קובע כי:
"מוסכם בזאת בין הצדדים ומבלי לפגוע באמור. בסעיפים 3.5 ו-3.6 לעיל, כי אם העובד יפר הפרה יסודית את הוראות ההסכם כפי שהוגדר לעיל יהיה המעביד זכאי לבטל ההסכם מיידית וכן מוסכם כי המפר מתחייב לפצות את המעביד בכל הנזקים וההפסדים שיגרמו למעביד כתוצאה מהפרה זאת, וכן פיצויים מוסכמים מראש, בלא צורך להוכיח נזק ממשי, בסך משכורת חודשית המשולמת עבור חודש העסקת העובד בתקופת ההסכם. המעביד יהיה לחילופין, זכאי, לנכות סכום זה מכל כספים שיגיעו לעובד ממנו".
בסעיף 10 להסכם נקבע:
"10.1 על אף האמור בהסכם זה ומבלי לפגוע בכלליותו, יהא המעביד זכאי לסיים הסכם זה מיידית ולפטר את העובד לאלתר במתן הודעה מיידית מוקדמת לעובד בכתב המפרטת דבר זה, אם יתקיים אחד מהמקרים הבאים:
1. העובד הפר הסכם זה הפרה יסודית, לפי אמת המידה שנקבעה לכך בדין, ולא תיקן הפרה זאת מתוך 10 ימים שקיבל התראה בכתב לעשות כן.
2. העובד הפר באופן משמעותי את חובת האמונים שהוא חב למעביד, על פי הוראות הסכם זה לעיל או על פי הדין.
3. העובד התרשל בעבודתו ועקב התרשלותו גרם נזק כספי לחברה.
10.2 הזכות הניתנת למעביד בס"ק (1) תשחרר את המעביד מחובתו להמשיך ולהעסיק את העובד וכן משחררת אותו מחובה כלשהי לפצות בגין אי העסקתו".
47. על פניו, עוסק סעיף 3 ב"תקופת ההסכם" ורק באשר לתקופת הניסיון נקבע כי עסקינן "בתקופה קצובה". הגם שנקבע בסעיף 3.2, כי לאחר תקופת הניסיון יחודש ההסכם אוטומטית לתקופה של 12 חודשים – לא שוכנענו (על פניו) כי עסקינן ב"הסכם לתקופה קצובה". נציין עוד, כי חרף המצוטט לעיל בסעיף 9 – אין בהסכם שבפנינו סעיפים 3.5 ו-3.6.
אין חולק, כי התובעת הפסיקה עבודתו בנובמבר 2012, כשאף לא אחד מהצדדים סבר, באותה העת, כי עסקינן בהסכם לתקופה קצובה ומכל מקום, לא ננקט הליך בנדון ע"י הנתבע, שטען טענותיו כאמור רק בתביעה שכנגד.
אין חולק כי רשאית היתה התובעת לפטר את הנתבע לפני תום ההסכם, בעת שלשיטתה, הנתבע לא ביצע עבודתו כהלכה, כך שביטול ההסכם מטעמה אינו מקים זכאות לפיצוי כלשהו לנתבע [ראה לעניין זה דב"ע (ארצי) נה 3-91 ב.ג פולימרים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זהבה שטול, כח(1) 421 (1995), 427; ע"ע (ארצי) 3393-02-17 יונתן גב' נ' ג.מ. מעיין אלפיים (07) בע"מ (פורסם בנבו, 24.06.18)].