הבונוס
68. התובע תבע מהנתבעת בונוס שנתי בהתאם להחלטת דירקטוריון הנתבעת משנת 2007 ,בשיעור 1.8% מסך Abita פחות 350,000 ₪ של שנת הכספים 2013 כפי שקיבל בכל סוף שנת כספים בחברה(דצמבר כל שנה) במהלך תקופת העסקתו. התביעה לא כומתה ובס' 42.4 לתביעה ביקש את מאזן 3013 לצורך חישוב רכיב זה. אף בפלו' 3 של הצדדים לא נרשם הסכום אלא "מהו הסכום?"
69. הנתבעת טענה כי הבונוס הוא בשיקול דעת הדירקטוריון ואינו אוטומטי וכי נוכח התנהגותו של התובע בסיום העסקתו, אינו זכאי לבונוס. עוד ציינה כי גם לו היה זכאי, היה סכום הבונוס עומד על 28,949 ₪. בסיכומיו, חזר התובע על סכום זה שציינה הנתבעת.(ס' 143).
70. התובע לא סתר את טענת הנתבעת כי הבונוס הוא בשקול דעת הדירקטוריון ואינו אוטומטי, אולם טען כי התנהלותו הייתה ללא רבב, ואילו התנהגות הנתבעת הייתה מבישה.
71. נבדוק את נסיבות התנהלות הצדדים בתקופה האחרונה.
72. התובע עמד על כך כי הוסתר ממנו ביודעין פרוטוקול הישיבה מיום 18/11/13 (להלן: פרו' הישיבה) בו ניטלה ממנו זכות החתימה וכל זכויותיו כמנכ"ל, זאת שבועיים לפני המועד בו סוכם שתסתיים כהונתו .
73. גם מר נדלר וגם מר מרקוביץ טענו כי יש מסמך בדבר החלפת מורשי חתימה.לטענתם מדובר במסמך המאוחר ל18/11/13 והוא במחצית דצמבר.
74. מר נדלר מציין בתצהירו (ס' 23) כי "חתמתי עם בואי לטחנה ב17/12/13 על שינוי הזכויות " לפי התצהיר עשה זאת לבקשת הצוות המקצועי של הנתבעת. השינוי התייחס מיום 1/1/14.
75. פרו' הישיבה עוסק ב: "הסדרת זכויות החתימה ואופן חיוב החברה עם חילופי המנכ"ל ממר צבי קלנג( המנכ"ל היוצא) למר אמיר מרקוביץ ת.ז...(המנכ"ל הנכנס) בתנאים המפורטים כדלקמן:"ע"פ האמור, מר מרקוביץ יחד עם מנהלת הכספים יהיו רשאים לחתום על שיקים ו/או התחייבויות עד 50,000 ₪. התחיבויות כספיות מעבר לסכום זה יחתמו ע"י המנכ"ל בצירוף יו"ר ההנהלה או דירקטור אחר."
76. התובע ייחס חשיבות גדולה למסמך זה ומועד עריכתו, בטענה כי הרבה לפני הזמן הודר מתפקידו. אין לקבל טענה זו. גם אם חדלה הנתבעת בגילוי המסמך- ואכן ראוי היה שיגולה קודם. אין מועד זה בלתי סביר, שעה שידוע שהתובע מפסיק את כהונתו, על מנת לדאוג לרצף התנהלות.
77. דווקא מטענת התובע לסיוע למר מרקוביץ עולה כי הייתה צ"ל חפיפה ארוכת טווח כדי שהניהול לא ישתבש.
78. לא למותר לציין כי בתקופה זו שהה התובע בחו"ל . התובע חזר רק ב-17/12/13 והצורך למורשה חתימה זמין היה אמיתי. מרקוביץ אומר:"ת. אני זוכר את הכוונה שהייתה. לא הייתה כל כוונה להדיח אותו וגם אין שום הגיון בזה.(ע'17 ש' 14-20).מרקוביץ אף ציין בתצהירו כי באותו יום "רדפתי אחריו לאוטו התנצלתי אם פגעתי בו...ושאלתי אותו מה אפשר לעשות כדי להפיס את דעתו..."(ס' 8 לתצהירו9.)
79. מר נדלר מעיד כי חתם על מסמכים שתחולתם מ-1/1/14 אחרי תום תקופת כהונת התובע ואז התובע התפרץ ,כעס וגזר את כרטיס האשראי.(ע' 31 ש' 4-22).
80. על פי תצהירו של נדלר התובע "ככל הנראה הוא לא התעמק בפרטי המסמך ופרץ בצעקות וצרחות כלפי כל הנוכחים במקום...באותו מעמד ,בין היתר הוא גזר את כרטיס האשראי שקיבל מהטחנה והודיע כי לא יחתום עוד על כל צ'ק או הוראת תשלום של הטחנה. מיד לאחר מכן הוא עזב בכעס את המקום"(דגש ש.ש.)
81. אמנם נכון כי הייתה החלטה כבר במחצית נובמבר של העברת זכויות חתימה. מהלך בלו"ז מתקבל על הדעת. ה"שכחה" של הנתבעים ביחס להחלטת הדיקרטוריון, והמחדל בגילויו, אכן פסולים הם, אך המהלך עצמו אינו בלתי סביר בהעברת שרביט הניהול.
82. מנגד, גזירת כרטיס אשראי היחיד של חברה שהוא בתוקף ואמור לשמש לניהולה וענייניה(ס'8 לתצהיר מרקוביץ שלא נסתר), הוא התנהגות בלתי אחראית כלפי החברה יהא זעמו של התובע גדול ככל שיהא.
83. מר מרקוביץ מציין בתצהירו כי גזירת כרטיס האשראי הייתה בעייתית , שכן היה זה באותה עת האמצעי היחיד לרכישות ותשלומים שונים מרחוק בשם הטחנה. על פי גרסה זו למרות החלטת הדירקטוריון מנובמבר, לתובע היה עדיין כרטיס אשראי בתוקף בשימושו. מר מרקוביץ חזר על כך בעקביות בחקירתו הנגדית(ע' 34 ש'7-14) .בכך יש לסתור גם את טענת התובע בדבר נטילת סמכויותיו. בפועל לא נלקחו ממנו סמכויות אלו למרות פרו' הישיבה.
84. לא למותר לציין כי לאחר התפרצות התובע ,בכ"ז הנתבע 2 הזמין את התובע לשיחה "על מנת להניח את דעתו..."(ס' 25 לתצהיר נדלר), אולם זו לא צלחה.
85. מר מרקוביץ מציין בתצהירו כי התובע הוא שחתם על הסכם עבודתו של מרקוביץ. (נספח א' לתצהיר מרקוביץ ) ההסכם מצביע כי נחתם ביום 8/7/13 ! בסעיף3.1 נכתב כי מרקוביץ יכהן כמנכ"ל החברה.
86. על כן התובע שחתם על ההסכם לא היה צריך להיות מופתע או להתרגז מהעברת זכויות החתימה למנכ"ל החדש בנוב' כ-4 חודשים אחרי מינוי המנכ"ל החדש , ובסמוך לסיום תק' כהונת התובע. גם על פי תצהירו, באותה עת שהה התובע בחו"ל.
87. בעניין זה התנהלות התובע חמורה מהתנהלות הנתבעים. פרו' הישיבה מנובמבר של זכויות החתימה, אולי הוסתר, אך בפועל נותרו לתובע סמכויותיו ולא הייתה כל הצדקה להתפרצותו וגזירת כרטיס האשראי, התנהלות שהייתה עלולה לפגוע בחברה. כך לא מצופה ממי שהיה מנכ"ל שנים רבות.
88. בהתנהלות הצדדים דאז, בזמן אמת , הכף נוטה לטובת הנתבעים. אולם, במאמץ שנדרש בהליך זה לחשיפת פרו' הישיבה בדיעבד מול התנהלות התובע ניתן לראות את המאזניים של התנהלות שני הצדדים כמעויינות. יש בכך לתמוך בתשלום בונוס.
89. עוד, התובע טען כי גורש מחדרו בבושת פנים.(ס' 37 לתצהירו)"..בנוסף גיליתי בעת שובי (מחו"ל ש.ש.), כי תכולת משרדי נזרקה בארגזים למחסן, לאחר שהחל בשיפוץ מסיבי במשרדי הטחנה וזאת ללא ידיעתי..."
90. הנתבעת טענה כי התנהלו שיפוצים בעת שהותו בחו"ל וכי כל דבריו נארזו באופן מסודר בארגזים לצורך שיפוצים אלו.
91. מרקוביץ מתאר כך את הדברים:"