סוף דבר
50. מתוך עיון בחומר הראיות הגעתי לכלל מסקנה שהמערערים אכן ביצעו תרמית כלפי המדינה, אך לא עלה בידי המדינה להוכיח את תחולתו של סעיף 7 לחוק ההתיישנות בנוסחו הרלוונטי ועל כן דינה של התביעה היה להידחות ברובה מחמת התיישנותה. לפיכך, אם תישמע דעתי הערעורים יתקבלו בחלקם וחיובם של כל המערערים יופחת כך שיעמוד על סך של 398,921 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה בבית המשפט המחוזי ועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות העניין, לא הייתי עושה צו להוצאות ולא הייתי מבטל את סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה קמא.
ש ו פ ט
השופטת ד' ברק-ארז :
1. סיוע ממשלתי בהיקף של כמיליון דולר שניתן לחברה פרטית הפך במקרה זה מקור לנטילת כספי ציבור לכיסיהם של המעורבים, שלא כדין ותוך שימוש בדרכי מרמה. ההליכים שבפנינו נסבו על השאלה האם יעלה ביד המדינה לקבל כספים אלה בחזרה לקופה הציבורית. הגשת התביעה במקרה שבפנינו נותנת ביטוי נכון לגישה הגורסת כי פעולות שלא כדין בכספי ציבור אינן צריכות לשמש רק בסיס לנקיטת הליכים פליליים, במקרים המתאימים, אלא גם להגשת תביעות אזרחיות שיחתרו להשבת הכספים לקופה הציבורית (ראו והשוו: דפנה ברק-ארז אזרח נתין צרכן – משפט ושלטון במדינה משתנה 143-142 (2012)), ומכאן חשיבותה הרבה. לצד זאת, יש להצטער על כך שהפיקוח על גורלם של הכספים הגיע בשלב מאוחר למדי, וכך גם הגשת התביעה, עובדה שגררה את ההתדיינות המורכבת בטענת ההתיישנות. וכעת לגוף הדברים.
2. קראתי את חוות דעתו המקיפה של חברי השופט ד' מינץ ואני מסכימה לה בעיקרה. עם זאת, כפי שאסביר, בנקודה מסוימת דרכי נפרדת מדרכו של חברי, במובן זה שלשיטתי ניתן לתבוע מן המערערים את החזר המענק גם על יסוד הכנסותיהם בשנים 2006 ואילך. אסביר את גישתי.
3. אפתח בהגדרת התחום הרחב של ההסכמה ביני לבין חברי. אף אני סבורה כי הוכח שרוזנבאום וסמואל ביצעו תרמית באמצעות הקמתה של חברה אחרת והעברת הפעילות הכלכלית-עסקית אליה ללא דיווח כנדרש, על מנת להימנע מתשלום תמלוגים למדינה. עוד אני מסכימה כי בגין פעולות אלה ניתן לחייב הן את החברות והן את רוזנבאום וסמואל, שהובילו את פעילותן, בחיוב שהשית עליהם בית המשפט המחוזי. אני אף מסכימה למסקנתו של חברי כי מתעורר קושי ביישומו של סעיף 7 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) במקרה דנן, לנוכח העובדה שהמדינה חדלה מלהצביע על המועד שבו גילתה את התרמית. לבסוף, אני מסכימה עם חברי כי התרמית שביצעו המערערים הייתה למעשה עוולה נמשכת.