עא 1206/16 חברת יהלומי סמואל – רוזנבאום (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1206/16 ע"א 1693/16 וערעור שכנגד ע"א 1713/16 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ המערערת בע"א 1206/16; המשיבה 2 בע"א 1693/16; המשיבה 3 בערעור שכנגד; המשיבה 2 בע"א 1713/16: חברת יהלומי סמואל - רוזנבאום (1992) בע"מ נ ג ד המשיבה 1 בע"א 1206/16; המשיבה 1 והמערערת בערעור שכנגד בע"א 1693/17; המשיבה 1 בע"א 1713/17: 1. מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה המשיבה 2 בע"א 1206/16; המערערת 1 והמשיבה 4 בערעור שכנגד בע"א 1693/17; המשיבה 3 בע"א 1713/16: 2. סמואל - רוזנבאום (1999) בע"מ המשיבה 3 בע"א 1206/16; המערערת 2 והמשיבה 5 בערעור שכנגד בע"א 1693/17; המשיבה 4 בע"א 1713/16: 3. סמרוז בע"מ המשיב 4 בע"א 1206/16; המשיב 3 והמשיב 2 בערעור שכנגד בע"א 1693/16; המערער 2 בע"א 1713/16: 4. אילן סמואל המשיב 5 בע"א 1206/16; המשיב 4 והמשיב 1 בערעור שכנגד בע"א 1693/16; המערער 1 בע"א 1713/16: 5. אשר רוזנבאום שלושה ערעורים וערעור שכנגד על פסק דינו ופסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי), מימים 23.12.2015, 26.11.2017, בת"א 16382-03-12 [פורסם בנבו] תאריך הישיבה: י"א באדר התשע"ח (26.02.2018) בשם המערערת בע"א 1206/16: עו"ד ברק רון בשם המשיבה 1 בע"א 1206/16: עו"ד אסנת דפנה; עו"ד אביטל קלר בשם המערערות בע"א 1693/16: עו"ד אדי לזר בשם המערערים בע"א 1713/16: עו"ד יורם בר; עו"ד רווית צמח

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

לפנינו שלושה ערעורים המופנים נגד פסק דין מיום 23.12.2015 ופסק דין משלים מיום 26.11.2017 של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 16382-03-12 [פורסם בנבו] (כב' השופט ר' יעקובי). עניינם של שני פסקי הדין בכספי מענק שניתנו על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה למערערת בע"א 1206/16 לטובת עידוד השיווק בחו"ל.

הרקע העובדתי
1. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: משרד התמ"ת או המדינה) הפעיל במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת את הקרן לעידוד השיווק לחו"ל (להלן: הקרן או קרן השיווק), על פי הוראת מנכ"ל 5.9 – הקרן עידוד השיווק לחו"ל (להלן: חוזר המנכ"ל). אחת ממטרות הקרן הייתה הגדלת הייצוא מישראל על ידי השתתפות בסיכון שנוטל על עצמו יצואן בפעילותו לקידום השיווק לחו"ל, באמצעות מתן מענק כספי המשולם לחברות המבקשות ועומדות בקריטריונים שנקבעו.

2. על פי חוזר המנכ"ל, כאשר הכנסותיה מייצוא של חברה שקיבלה מענק מהקרן עוברות את סכום הבסיס אשר נקבע בשנה הראשונה בה אושרה תכנית המענק (להלן: סכום הבסיס), על החברה להשיב את המענק לקרן באמצעות תשלום תמלוגים למשרד התמ"ת בשיעור של 3% מהגידול בסכום הייצוא, באותה השנה, לעומת סכום הבסיס. זאת עד להשלמת החזר מלוא המענק שניתן לה (להלן: התמלוגים). מנגד, כל עוד ההכנסות מייצוא לא עוברות את סכום הבסיס שנקבע, החברה אינה נדרשת להשיב את כספי המענק.

3. חברת סמואל – רוזנבאום (1992) בע"מ, המערערת בע"א 1206/16 (להלן: החברה או חברה א'), אשר עסקה בסחר ביהלומים, פנתה בשנת 1993 לקרן השיווק, בבקשה לקבלת מענק לטובת ייצוא לחו"ל בכפוף לתכנית השיווקית שצורפה לבקשה. לאחר בחינה מקצועית של הנהלת הקרן, אושרו תכנית השיווק ונקבע גובה המענק שיינתן. בין השנים 1996-1993 פנתה חברה א' לקרן השיווק בשלוש בקשות נפרדות לקבלת מענק כספי לטובת שיווק פעילותה ועסקיה בחו"ל. בסופו של דבר, העבירה קרן השיווק לחברה א' מענקים בסך כולל של 959,385 דולר ארה"ב. סכום הבסיס שנקבע לחברה עמד על סך של 38,568,070 דולר, שהוא סכום הייצוא של החברה בשנת 1993.

4. בין השנים 2000-1994 חברה א' לא עברה את סכום הבסיס, ועל כן לא נדרשה לשלם תמלוגים למשרד התמ"ת. אלא שבבירור שנערך במועד מאוחר על ידי המדינה התגלה כי בשנת 1999 הפסיקה חברה א' את פעילותה, ובסמוך להפסקת פעילותה החלה לפעול חברת סמואל רוזנבאום (1999) בע"מ, מערערת 1 בע"א 1693/16 (להלן: חברה ב'). דו"ח המכס של חברה ב' העלה כי בשנת 2000, שנת פעילותה הראשונה, היא ייצאה סחורה בשווי של 47,498,941 דולר. בנוסף, לטענת המדינה, בשנת 2006 העבירו בעלי המניות בחברה ב' את הפעילות לחברת סמרוז בע"מ, מערערת 2 בע"א 1693/16 (להלן: חברה ג'), וגם היא דיווחה על הכנסות בסכומים הגבוהים בעשרות מיליוני דולרים מסכום הבסיס שנקבע לחברה א'.