"מסעיף 193 עולה, כי חובת ההגינות מוטלת על בעל מניות רק כלפי החברה. יחד עם זאת, נוכח אופייה המיוחד של החברה הנדונה, חב ארבל גם בחובת הגינות או אמון כלפי התובע. כזכור, מדובר בחברה פרטית, בה ישנם שני בעלי מניות בלבד, שאחזקתם במניות החברה היא שווה. בעלי המניות הם הדירקטורים היחידים בחברה, ובעלי זכות החתימה בה. עבירות המניות הוגבלה בתקנון החברה. עד לפרוץ הסכסוך בין הצדדים, החברה התנהלה במשך שנים של בסיס יחסי אמון ובניהול משותף.
חברה כזו מוכרת בפסיקה כ"מעין שותפות" (ראו לעניין זה, למשל, ע"א 283/62 אברהם ר' הסס נ' הלנה לסלו ואח', פ"ד יז 758, 764 (1963) (להלן: "פס"ד הסס"); פס"ד חסקי, בעמ' 383; ה"פ (מחוזי מרכז) 3544-04-08 סלמה נ' י.מ. כהן ונכסים בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 12.7.2009) אליו הפנו התובעים בסיכומיהם).
27. בחברה שהיא "מעין שותפות" מתקיימים בין הצדדים "יחסי נאמנות המחייבים כנות שלמה והתגלות מוחלטת" (פס"ד הסס, בעמ' 764) וקיימת ציפייה לגיטימית של מכלול בעלי המניות לניהול משותף של החברה, ולהשפעה על קבלת החלטות במסגרתה.
הדין מגן על אינטרס ההסתמכות של בעלי המניות בחברה מסוג זה, ומכפיף אותם לחובות אמון הדומות לאלו החלות בין שותפים במסגרת שותפות (חביב סגל, עמ' 635). התנהגות הפוגעת בציפייה ובהסתמכות אלה עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח (ראו, ע"א 275/89 אליעזר דוידזון נ' אליעזר בורנשטיין, פ"ד מו (1) 125, 131 (1991); בעלי מניות בחברה, בעמ' 323; פרשת חסקי, עמ' 383).
מכאן, שכאשר מדובר, כבענייננו, בטענות להתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם חובתו של אחד ה'שותפים' לנהוג בנאמנות כלפי שותפו מדובר בתביעה בגין קיפוח בעל מניות, ובעל המניות המקופח זכאי להגיש תביעה אישית אף אם נגרם נזק לחברה (ור' בהקשר זה פס"ד חסקי, בעמ' 384)."
אמנם, לא מצאתי לקבל את טענות התובע כי יש להכיל את מלוא הוראות פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 על נסיבות המקרה אך חלק מעקרונות דיני השותפויות בהחלט חלים בענייננו: מדובר בחברה פרטית, קטנה יחסית מבחינת היקף נכסים ופעילות; בה שני בעלי מניות שאחזקתם במניות היא שווה; קיימות אינדיקציות להסכמת הצדדים לניהול החברה במשותף, כך על פי הצהרת הנתבע, כאמור; ואין מחלוקת כי יחסי אמון אפיינו את פעילות החברה עד לשלב מסויים. כך, שמצאתי לקבל את טענות התובע לפיה החברה היא בעלת מאפיינים מסויימים של שותפות ולכן עשויה לעמוד לתובע עילת תביעה אישית כנגד הנתבע, זאת במובחן מתביעה של התובע כנגד החברה שבפירוק. טענותיו של התובע לפיהן הנתבע פעל בחשבון החברה כבשלו, כולל העברות של כספים רבים מחוץ לחברה לנתבע, לאשתו של הנתבע ואל עורך דינו, ורוקן בכך את כספי החברה הן טענות שעשויות לעמוד כנגד הנתבע באופן אישי ולא רק כנגד החברה שהיא, כאמור, בעלת מאפיינים של מעין שותפות. טענות אלה שהעלה התובע נכללות בגדר החריגים המאפשרים תביעה אישית של בעל מניות אחד, באופן אישי, כלפי בעל מניות אחר (ר' בהרחבה: חביב סגל 687-685).