"העמדה הקובעת היא עמדתו של בנק ישראל, ושל המפקח על הבנקים. היא שצריכה להנחות את הבנקים והיא המחייבת אותם. אם בנק ישראל מתקשה להכריע בסוגיה העקרונית, מה לנו כי נלין על המשיב, או על כל בנק אחר?
הבנק מצוי, אפוא, במצב של "אוי לי מיִצרי ואוי לי מיוֹצרי" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף סא, עמוד א). אם יתיר פעולות הקשורות למסחר בביטקוין, הוא עלול להפר את חובותיו לפי חוק איסור הלבנת הון, וזאת בהעדר יכולת או ידע לנהל את הסיכון הכרוך במסחר בביטקוין, עליו הכריזו בקול רם ובמשותף הרשויות במדינה המוסמכות לכך ביותר, בהודעתם המשותפת מיום 19.2.14 כאמור לעיל (וראו עדותו הנ"ל של ארדינסט, עמ' 155). אם יאסור פעולות הקשורות למסחר בביטקוין הוא עלול להפר את חובותיו לפי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח).
נמצא, כי במצב זה כל החלטה של הבנק - המשיב, לכאן או לכאן, תהיה מצויה ב"מתחם הסבירות" שנקבע בפסיקה, כאמור לעיל....
ויודגש, מסקנתי האמורה אין פירושה שהחלטת המשיב לאסור כל פעילות בחשבון הקשורה למסחר בביטקוין היא "נכונה" יותר. באותה מידה, אם המשיב היה מחליט להתיר פעילות כזו, תוך הטלת פיקוח הדוק ובהסתייע במומחים טובים המסוגלים לנהל סיכון כזה, גם אז יתכן שהחלטתו היתה "נכונה" יותר." (ההדגשה שלי, ל"ב)
[המרצת פתיחה (מחוזי ת"א) 1992-06-15 ביטס אוף גולד בערעור מיסים נ' בנק לאומי לישראל בערעור מיסים [פורסם בנבו] (06.06.2017)]
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוגש לבית המשפט העליון ואולם, טרם נדון והוכרע. יחד עם זאת, נדרש בית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת ברון, לבקשה לצו מניעה זמני אשר הוגשה במסגרת הערעור ובהחלטתה לעניין זה, קבעה כבוד השופטת ברון באשר לסיכויי הערעור, כי הגם שפסק דינו של בית המשפט המחוזי נסמך על ממצאים עובדתיים בהם לא תיטה ערכאת הערעור להתערב הרי ש:
"טענות החברה מתמקדות בעיקרן בשאלה העקרונית שעניינה סבירות החלטת הבנק לסרב לאפשר פעולות מסחר במטבעות וירטואליים בחשבון בנק - סוגיה שטרם לובנה וממילא לא הוכרעה בפסיקת בית המשפט העליון ... ויוער, כי על פניה סוגיה זו משלבת בקרבה הן הכרעה באשר לאופי הסיכון שנשקף ממסחר במטבעות וירטואליים, ובפרט לנוכח מאפייני פעילות החברה והצעדים שננקטים על ידה להקטנת הסיכון; והן שאלות משפטיות בדבר האיזון הראוי בין היקף חובת הבנק לספק שירותי בנקאות, אל מול אחריותו למנוע פעילות אסורה בדמות הלבנת הון או מימון טרור (ראו והשוו: רשות ערעור אזרחי 6582/15 עמותת אימאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 13-14 (1.11.2015); להלן: פרשת עמותת אימאר). משאלה פני הדברים, אין לומר שסיכוי הערעור מבוטלים." [ערעור אזרחי 6389/17 ביטס אוף גולד בערעור מיסים נ' בנק לאומי לישראל בערעור מיסים [פורסם בנבו] (25.02.2018)].