מתוך קביעתה זו של כבוד השופטת ברון, באשר לסיכויי התביעה ניתן ללמוד כי בית המשפט נדרש לכאורה, בעת בחינת שיקול הדעת של התאגיד הבנקאי, להיכנס בנעליו ולבחון את האיזון הראוי בין החובה לספק שירות אל מול אחריותו למניעת פעילות אסורה ובהקשר זה, לכאורה לא די בכך שקיימות (בהתאם למתחם הסבירות) מספר חלופות סבירות מהן הינו בוחר אחת, כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי.
- הנני סבורה כי יש טעם בטענות התובעים וכי אמנם יכול שיש מקום לשקול התערבות שיפוטית נרחבת יותר בהחלטות התאגיד הבנקאי, במיוחד בכל הנוגע להגבלת פעילות וסגירת חשבונות לקוחותיהם. תימוכין לגישה זו, ניתן למצוא ראשית בתשתית אשר מלכתחילה הובילה לקביעת חובה למתן שירות בנקאי - המבוססת כפי שפורט לעיל, על זכותם הבלעדית של התאגידים הבנקאיים לאספקת שירות כה חיוני. אולם, במיוחד הדברים אמורים בהינתן שינוי הנסיבות הכרוך בהטלת החובות על התאגידים הבנקאיים במסגרת המלחמה בהלבנת הון ובטרור, חובות אשר כפועל יוצא מהן, בחלק מן המקרים, חששם של התאגידים הבנקאיים מפני סנקציות חיצוניות, מוביל להיעדר מוטיבציה למתן שירות ללקוחותיהם. בנסיבות אלו, יכול שניתן להתייחס אל התאגידים הבנקאיים כמי שאמנם אינם פועלים כמי שאין להם דבר משל עצמם ובהתאמה לבחון באופן מקיף ההחלטות המתקבלות על ידם לגופן ובכלל זה, לא לבחון רק האם החלטתו של התאגיד הבנקאי הינה אחת מההחלטות הסבירות אשר ניתן לקבל, אלא - האם אין החלטה סבירה או נכונה ממנה.
יחד עם זאת, במקרה המונח להכרעתי וכפי שיודגם ויפורט, ספק באם נדרש בית המשפט להפעלת ביקורת שיפוטית נרחבת וזאת, הואיל וממילא גם לפי כללי הביקורת כפי שהוחלו עד כה, קיים פסול בהחלטת הבנק וזאת, בעיקר הואיל והבנק הפר את החובות המוטלות על התאגיד הבנקאי לפעול באופן הדומה לרשות מנהלית, תוך נקיטה בהליך תקין ושקיפות. יתרה מכך, כפי שיפורט להלן ממילא, לאחר קבלת מסמכים מאת התובעים, במסגרת ההליך המשפטי, הופג כל חשש רלוונטי אשר היה קיים - ככל שהיה קיים- בפעילות התובעים ומשכך, גם מכאן ואילך, אין מקום להורות על סגירת חשבונותיהם של התובעים.
הליך קבלת ההחלטה במקרה לפני;
- כפי שהקדמתי וציינתי, הנני סבורה כי במקרה לפני, נפל פגם בהליך קבלת ההחלטה על ידי הבנק . כך, סבורתני ובהתאמה לכך יערך הניתוח להלן, כי את הליך הבירור של הבנק אל מול התובעים ניתן לחלק לשלושה חלקים כרונולוגיים מרכזיים- הראשון - עד לנובמבר 2016, השני מנובמבר 2016 ועד למועד משלוח ההודעה על סגירת החשבונות והשלישי- במהלך ההליך המשפטי.
כפי שאראה להלן, הנני סבורה כי בשלב הראשון - הבנק קיבל מסמכים מאת התובעים להנחת דעתו ובהתאמה איפשר המשך פעילות חשבונותיהם בלא מגבלה; בשלב השני- כפועל יוצא מידיעות בדבר חקירותיו של טולדנו על ידי רשויות המס, קיבל הבנק החלטה בדבר סגירת החשבונות והתנהלותו מכאן ואילך לא הייתה תקינה ובכלל זה, לא איפשרה לתובעים זכות טיעון ושכנוע אמיתיים במסגרתם ניתנה לתובעים האפשרות להתמודד עם החשדות אשר עלו בליבו; ובשלב השלישי- במסגרת ההליך המשפטי, עת התאפשר לתובעים להתמודד עם הטענות כלפיהם, הוסרו החשדות אשר הועלו כלפיהם, באופן המלמד על כך שלו הייתה ניתנת בידי התובעים ההזדמנות להציג טענותיהם, מידע ומסמכים, בפני הבנק והייתה נכונות אמיתית של הבנק לאפשר להם לעשות כן, הרי שהבנק לא היה מגיע להחלטה בדבר סגירת החשבונות.
- מכלל האמור ניתן להוציא, כבר בשלב זה, את חברת ליחט וזאת, בהינתן שעיון בכלל דרישות המסמכים, כמו גם הטענות מטעם הבנק מעלה כי הבנק מעולם ולאורך כל ההליך, לא דרש ולו מסמך אחד הנוגע לחברת ליחט. יתרה מכך, הבנק לא העלה- לא קודם להליך המשפטי ואף לא במסגרתו- כל טענה הנוגעת לחשד באשר לחברת ליחט או באשר לפעילות המתבצעת בחשבונה וכלל טענתו של הבנק הינה כי חשבון זה נסגר לבקשת מר טולדנו. אלא, שגרסת הבנק ולפיה מר טולדנו ביקש לסגור חשבון זה לא פורטה כדבעי - בכלל זה, לא הוסבר מתי התבקשה סגירת החשבון וממי, קל וחומר שהבנק לא הציג כל ראייה בדבר הבקשה לסגירת החשבון ובכלל זה לא העיד כל עד אשר יכול לבסס הטענה. זאת ועוד, הטענה הוכחשה על ידי מר טולדנו, אשר לשם הסר ספקות אף הצהיר שאינו מעוניין בסגירת החשבון ולמרות זאת, מר טולדנו לא נשאל ולו שאלה אחת באשר לחשבון חברת ליחט. בהינתן כל האמור, הרי שבאשר לחשבון חברת ליחט, הנני מוצאת לקבוע, כבר בשלב זה, כי הבנק לא הרים הנטל להראות כי הודעת הסגירה לחברת ליחט היתה מטעמים סבירים (או מטעמים ממשיים כלשהם) וכיוון שכך, הנני קובעת כי הודעת סגירת החשבון של חברת ליחט - בטלה.
- השלב הראשון התנהלות הבנק עד לחודש נובמבר 2016 ;
באשר לשלב זה, הרי שתיעוד ושיקוף להתנהלות בין הבנק לבין התובעים בשלב זה, ניתן למצוא בתכתובת דואר אלקטרוני אשר התקיימה בין הבנק לבין התובעים או מי מהם וכן, בין נציגי הבנק עצמם - תכתובת אשר פירוטה באופן כרונולוגי, כפי שיעשה להלן, יש בו בכדי לשקף את ההליך אשר התקיים. תכתובת זו הוגשה בחלקה כחלק מגילוי המסמכים אשר קיים הבנק במסגרת ההליך וסומנה כת/1, חלקה האחר של התכתובת צורף לתצהירי מר מיכל אלון (בכל הנוגע לתובעות) או לתצהירו של מר חיים טולדנו (בכל הנוגע לחשבונו).
- התכתובת הנוגעת לחשבונות התובעות:
תכתובת זו תחילתה בחודש מרץ 2016. באשר למועד זה נקדים ונציין, את שאין עליו חולק - עד לאותו מועד ולאורך שנים ממועד פתיחתם (בין השנים 2007 ל - 2009), התנהלו החשבונות נשוא התביעה באותה מתכונת ותוך שמתקיימת בהם אותה פעילות [ראו לדוגמא עדותו של מר לוטם מטעם הבנק בדיון מיום 15/5/18 בעמוד 24 שורות 3-6] . על אף האמור קרי , למרות שלא חל כל שינוי באופן בו התנהלו החשבונות, כמו גם בפעילות אשר התקיימה בהם, בשנת 2016 - בשל מדיניות הבנק בנושא הלבנת הון - נבחנו חשבונות התובעות ופעילותם על ידי מחלקת הציות של הבנק [ראו תצהירו של מר עמוס לוטם בסעיף 11]. במסגרת הבדיקה עלתה פעילות התובעות אל מול חברות זרות ומשכך, בחודש מרץ 2016 קיים תיעוד ראשון לפנייה של הבנק אל התובעות באמצעות נציגן מר מיכל אלון.
- כך, ביום 27/3/16 , פנתה אל התובעות, דגנית מטעם הבנק וביקשה כי יועבר לבנק אישור רואה החשבון של החברות המעבירות כספים לתובעות ולפיו שולמו מיסים בגין הכספים. בהמשך לפנייה זו והואיל ולחשבון התובעות התקבל תקבול בסך כ - 400,000 דולר, ביום 12/4/16 בהודעה בין עובדי הבנק- מר לוטם ודגנית, נכתב, כי בשיחה אשר התקיימה עם הלקוח הובהרה הדרישה לידיעה על כך שהכספים המתקבלים לחשבון נוצרו באופן חוקי ושולמו בגינם מיסים כנדרש. כן נכתב כי סוכם שלאחר קבלת פרטים על בעלי המניות של החברות המעבירות ומסמכי מדיניות הציות של החברות המעבירות, תתקיים פגישה עם הלקוח להצגת הפעילות בארץ וזאת, על מנת שהבנק יחליט על אופן המשך הפעלת החשבון. נוסף על כך צויין כי מאחר ומדובר בלקוח ותיק ולאחר התייעצות עם מחלקת הציות, הוסכם כי הבנק יאשר קבלת סך 400,000 דולר ולאחר אישור עורך דין, אף יאשר קבלת תקבול בסך 100,000 דולר ואולם, שתקבולים נוספים לאלו יותנו בקבלת הבהרות לשביעות רצון הבנק, בנושא הלבנת הון ומימון טרור, לגבי פעילות החברות המעבירות.
- מתוך תיעוד המשך התכתובת [אשר צורפה כאמור לתצהירו של מר מיכל אלון] עולה כי בהמשך הועברו על ידי התובעות: קבצי נהלי איסור הלבנת הון של חברת ריאלנטקו, ושל חברת UFX TRADE; אישור באשר לדירקטור ובעל המניות היחיד בחברת UFX TRADE (מר דניס דה יאנג); פרטי חשבונות הבנק של חברה זו; מכתב מעורך הדין טל רון בשמה של חברת UFX TRADE ולפיו למיטב ידיעת החברה, חשבונות הבנק של החברה מדווחים לרשויות המס בהתאם לדינים הרלוונטיים. נוסף על כך עולה מתוך התכתובת, כי החומר הועבר למר עמוס לוטם, בקר הציות של הבנק.
- יצויין כי הבנק פנה לשם קבלת פרטים על חברת UFX ובכלל זה על בעליה, עיסוקה ולקוחותיה והתשובה אשר התקבלה על ידי התובעות הייתה כי בחומר אשר הועבר ובכלל זה במסמך המדיניות, קיימות תשובות לכל האמור וכן, הופנה הבנק לאתר האינטרנט של החברה על מנת לקבל מידע נוסף על החברה. למען הסר ספק אף הובהר, ביום 19/4/16, כי בעלי החברה הוא דניס דה יאנג, הלקוחות של החברה מתקבלים על בסיס נהלי איסור הלבנת הון שהועברו לבנק תוך קיום נוהל "הכר את הלקוח" שלם זיהוי הלקוחות ומקור הכסף ותהליך קבלה קפדני החוסם מדינות אסורות, עוד צורף אישור של עורך הדין רון ולפיו משולם על ידי החברה מס כדין.
בתשובה לכך העיר הבנק ביום 25/4/16 כי באישור עורך הדין לא נכתב שהחברה משלמת מיסים כדין אלא שלמיטב ידיעת לקוחותיו של עורך הדין הם משלמים מיסים ומשכך, התבקש נוסח אחר. בעקבות כך פנה ישירות אל הבנק עורך הדין טל יצחק רון, ציין כי למיטב ידיעתו בבליז אין מס חברות ואולם עדיין יש דרישה לדוחות והחברה להבנתו עומדת בכל הדרישות החוקיות. לכן ציין עורך הדין רון כי ביצע התאמה באישור אשר הוצא על ידו, כדי לשקף את האמור ובכלל זה, בנוסח החדש, אישר עורך הדין כי בהתאם למידע אשר הוצג לו החברה רשומה בבליז וככזו מדווחת פעילותה לרשויות הרלוונטיות בבליז בהתאם לדין. עורך הדין הוסיף וכתב, במכתב הלוואי לבנק , כי הוא מאמין שהמסמך יספק את הבנק ובמענה לכך מאת דגנית מיום 27/4/16, היא מודה על שיתוף הפעולה ומוסרת כי תעביר את החומר הלאה.
- בהמשך לתכתובת האמורה, התקיימה ביום 9/5/16 פגישה בין נציגי הבנק- מנהל הסניף וקצין הציות המרחבי - לבין מר מיכל אלון. בעקבות פגישה זו, סיפקו התובעות בין התאריכים 9/5/16 ל- 15/5/16 מידע נוסף אשר נדרש על ידי הבנק - ובכלל זה ביום 9/5/16: אישור מעורכת הדין הדס גבע מדליה ולפיו כיועצת המשפטית של טויגה מדיה היא מאשרת שטויגה מדיה ובעלת השליטה בה פרגון אי אקס אינן בעלות מניות בחברות UFX TRADE, ריאלנטקו ו MPF וזאת, בהתאם למסמכים אשר הוצגו בפניה; צילום מסך בו רואים את פרטי UFX במערכת הנהלת החשבון של התובעות. בהמשך לכך, הועבר ביום 10/5/16: אישור מטעם רואה החשבון מידני בדבר תשלום מס כדין על ידי חברת UFX וכן צורף הפירוט לחשבונית אפריל 2016.
המסמכים הועברו על ידי עובדת הבנק למר לוטם אשר החשד אשר עלה בליבו, בשלב זה, משוקף בתכתובת פנימית בבנק מיום 10/5/16 והוא שצריך לדעת שאין קשרים, כולל בעלי מניות משותפים, בין החברות הואיל ובמקרים רבים בהם פגש, חברת השיווק בחו"ל קשורה באופן כלשהו לחברה בארץ.
- לאור החשד האמור, פנה הבנק אל התובעות ביום 15/5/16 והעיר כי: "נוסח המכתב של העו"ד אינו מספק מכיוון שאין התייחסות לבעלי המניות של כל חברה. כמו כן, מוזכר במכתב שהחברה הקפריסאית לא מחזיקה בחברות המעבירות אך לא להיפך".
תשובת התובעות לכך היא שהתבקש רק אישור ולפיו אין קשר בין התובעות לבין לקוחותיהן ואולם, התובעות, באמצעות מר מיכל אלון, מוסיפות וכותבות: "תגידי לי איזה מידע בדיוק חסר לך ואבקש מהלקוחות".