דא עקא וכפי שפורט לעיל בהרחבה, קיומם של דגלים אדומים יש בו בכדי להוביל לקטלוג הלקוח כלקוח בסיכון גבוה ובהתאמה יש בו בכדי להוביל לנקיטה בפעולות מונעות סיכון ניכרות יותר ואולם - ועל כך יש לשים את הדגש- אין בהם בכדי להוביל כשלעצמם להחלטה בדבר סגירת החשבון וזאת, במיוחד מקום בו לא ניתנת ללקוח ההזדמנות להסיר את החשדות העולים מתוך קיומם של הדגלים האדומים. כך, במקרה לפנינו, יכולים הדגלים האדומים כפי שפורטו לתמוך בחשדות בדבר פעילות הקשורה בהלבנת הון - הן לאור אופי פעילות לקוחות התובעות והן לאור קשרים אפשריים בין הלקוחות לבין התובעות והעדר בהירות באשר לאופי הפעילות, להגיונה הכלכלי ולתשלום מס בגינה . אלא שהיה מקום לשקף ללקוחות חששות אלו ולאפשר להם להגיש מסמכים אשר היה בהם בכדי להסיר אותם. בכלל זה, במסגרת מכתב מיום 12/2/17, אשר כפי שצוין לעיל הדרישות המובאות בו לא הועברו ללקוחות- התובעים, קיימת רשימת דרישות הכוללת - דרישה לקבלת רשימות מסודרות של המדינות בהן פועלות הקבוצה, רישיונות, מסמכי ציות עדכניים, טפסי מס, הבהרות בנוגע לקשרים בין החברות וכיוצא בכך. אלא שהבנק כאמור לא קיים הליך כדין עת לא העביר אל לקוחותיו ולא שיקף בפניהם דרישותיו, על מנת ליתן ללקוחותיו אפשרות להתמודד עם החשדות ולהמציא מסמכים.
65. מבלי לגרוע מהאמור, בכל הנוגע להליך אשר התקיים על ידי הבנק, הנני מוצאת לציין גם את האופן ובמיוחד את היקף הראיות, כפי שהוצגו על ידי הבנק במסגרת ההליך בבית המשפט, באשר להליך אשר קיים לכאורה, באשר סבורתני כי התנהלותו זו מחזקת המסקנה בדבר נפסדות ההליך כפי שננקט על ידי הבנק. בהקשר זה מכוונת אני למחדלו של הבנק מהעדת עדים והצגת מסמכים רלוונטיים במסגרת ההליך המשפטי. מחדלו של הבנק , לעניין זה, הינו בעל משמעות כפולה- ראשית, יש בו בכדי להוות הפרת צו שיפוטי, באשר הבנק הפר צו גילוי מסמכים במסגרתו היה עליו לגלות כל מסמך רלוונטי אשר קיים או אשר התגלה לאחר חקירה ודרישה. שנית, יש בו בכדי ללמד חזקה ראייתית שלילית כנגד גרסתו של הבנק ובהתאם לה, לו היו מובאים העדים או הראיות כאמור, היה בהם בכדי להעיד באופן המנוגד לגרסת הבנק [ראו - ע"א 548/78, שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ, מ"ד(4) 595 602].
באשר למחדל הבנק מהעדת עדים רלוונטיים, ניתן להצביע בראש ובראשונה על מחדלו מהעדת הגב' סיגל סדי מנטין - אשר היא זו שכעולה מההודעות האלקטרוניות, קיבלה את ההחלטה בדבר סגירת החשבון ובהתייעצויות אשר התקיימו בין עובדי הבנק, הייתה זו אשר לה המידע והתשובות לשאלה, מדוע הוחלט על סגירת החשבון [ראו לשם הדוגמא הודעת הדואר האלקטרוני שלה מיום 23/11/16 במסגרתה היא מבקשת שינוסח מכתב סגירה וכן, להודעתה אשר הובאה בסעיף 56 לעיל לפסק הדין, במסגרתה מפורטות הסיבות בעטיין התבקש מכתב הסגירה]. זאת ועוד, עדה זו הינה זו אשר יש לה לכאורה ידיעה אישית בדבר חלק מהטענות אשר הועלו כלפי טולדנו על ידי הבנק ובכלל זה הטענות ולפיהן, הוא איים עליה ועל חן גבאי, כי הוסכם איתו ביולי 2016 שלא יקבל עוד דיבידנדים לחשבון, הוסכם כי יוחזר הדיבידנד אשר הוכנס לחשבון בנובמבר 2016 והוסכם עמו כי יסגר החשבון. נוסף על כך, לא העיד הבנק את העובד חן גבאי, אשר חלק גדול מהתכתובות הרלוונטיות הינן מולו ויתרה מכך הוא נכח לכאורה בחלק מהפגישות עם הגב' סיגל סדי מנטין. תחת עדים אלו - שעמדו בלב ההתנהלות מול הלקוחות, בחר הבנק להעיד את מנהל הסניף, מר שאולזון, אשר מתוך עדותו עולה כי לא היה זה אשר קיבל את ההחלטות ויתרה מכך, מרבית תצהירו ועדותו אינן מידיעתו האישית [ראו - עדותו בדיון מיום 15/5/18 בעמוד 101 ולפיה כל האינדיקציות אשר צורפו לתצהירו לא נאספו על ידו, עדותו בעמוד 110 שורות 29-34 ובהתאם לה סיגל היא שמעורה בכל הפרטים ועדותו בעמוד 109 שורות 15-18 ולפיה ההחלטה בדבר סגירת החשבון התקבלה על ידי הסגנית שלו או הרפרנט של הלקוחות].
זאת ועוד, כפי העולה מהתיאור הכרונולוגי לעיל הרי שבחלק מהמקרים, במסגרת ההודעות האלקטרוניות הועבר חומר על ידי התובעים לעיון העובדים המוסמכים בבנק. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים לא הוצגו על ידי הבנק הודעות המעידות על כך שחומר זה הועבר לגורמים הרלוונטיים לשם בחינת החומר והתאמתו- קרי לעובדי מחלקת הציות. באשר לכך - אחת היא- או שעובדי הבנק כלל לא העבירו את החומר למחלקת הציות, מחדל אשר יכול שיש בו בכדי לתמוך הטענה ולפיה הבנק כלל לא רצה לבדוק את החומר אשר הועבר, באשר החלטתו התקבלה וכל פעילותו הייתה בבחינת "כסות" על מנת להצדיקה. או שהחומר הועבר ואולם הבנק- בניגוד לצו שיפוטי לא הציג מסמכים אלו. בהקשר למחדלו של הבנק מהצגת מסמכים - אשר לא זו בלבד שהינם רלוונטיים אלא שהינם בליבת הסכסוך, ניתן אף להפנות למחדלו מצירוף מכתב סגירה אשר אין חולק כי נוסח בחודש ינואר 2017 והוא אף מוזכר בתכתובות.
יתרה מכך, במסגרת העדויות התחוור כי הבנק מתעד את כלל התנהלותו מול לקוחותיו בשתי מערכות נוספות - האחת מערכת CRM והשנייה מערכת "אטלס" ועל אף האמור, הרי שלא הוצג בפני בית המשפט אלא מסמך אחד ויחיד מאחת ממערכות אלו [נספח 3 לתצהיר לוטם. באשר לקיומן של המערכות ראו - עדותו של מר לוטם מיום 15/5/18 בדבר קיומה של מערכת CRM בעמוד 12 ובדבר קיומה של מערכת "אטלס" בעמודים 31-32; כן ראו עדותו של מר שאולזון באשר לקיומה של מערכת CRM בעמודים 83-86 ובאשר למערכת אטלס בעמודים 86-88; זאת ועוד, קיומן של מערכות אלו אף עולה מהתכתובת, במסגרתה מוזכר תיעוד בזמן אמת במערכת CRM- כך ניתן להפנות למכתב מיום 21/11/16 מאת מר חן גבאי אשר הוזכר בסעיף 49 לעיל, מכתב מיום 22/11/16 של מר גבאי ומכתב מהגב' סיגל מנטין סדי המוזכר בסעיף 56].