זאת ועוד, כפי העולה מהתיאור הכרונולוגי לעיל הרי שבחלק מהמקרים, במסגרת ההודעות האלקטרוניות הועבר חומר על ידי התובעים לעיון העובדים המוסמכים בבנק. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים לא הוצגו על ידי הבנק הודעות המעידות על כך שחומר זה הועבר לגורמים הרלוונטיים לשם בחינת החומר והתאמתו- קרי לעובדי מחלקת הציות. באשר לכך - אחת היא- או שעובדי הבנק כלל לא העבירו את החומר למחלקת הציות, מחדל אשר יכול שיש בו בכדי לתמוך הטענה ולפיה הבנק כלל לא רצה לבדוק את החומר אשר הועבר, באשר החלטתו התקבלה וכל פעילותו הייתה בבחינת "כסות" על מנת להצדיקה. או שהחומר הועבר ואולם הבנק- בניגוד לצו שיפוטי לא הציג מסמכים אלו. בהקשר למחדלו של הבנק מהצגת מסמכים - אשר לא זו בלבד שהינם רלוונטיים אלא שהינם בליבת הסכסוך, ניתן אף להפנות למחדלו מצירוף מכתב סגירה אשר אין חולק כי נוסח בחודש ינואר 2017 והוא אף מוזכר בתכתובות.
יתרה מכך, במסגרת העדויות התחוור כי הבנק מתעד את כלל התנהלותו מול לקוחותיו בשתי מערכות נוספות - האחת מערכת CRM והשנייה מערכת "אטלס" ועל אף האמור, הרי שלא הוצג בפני בית המשפט אלא מסמך אחד ויחיד מאחת ממערכות אלו [נספח 3 לתצהיר לוטם. באשר לקיומן של המערכות ראו - עדותו של מר לוטם מיום 15/5/18 בדבר קיומה של מערכת CRM בעמוד 12 ובדבר קיומה של מערכת "אטלס" בעמודים 31-32; כן ראו עדותו של מר שאולזון באשר לקיומה של מערכת CRM בעמודים 83-86 ובאשר למערכת אטלס בעמודים 86-88; זאת ועוד, קיומן של מערכות אלו אף עולה מהתכתובת, במסגרתה מוזכר תיעוד בזמן אמת במערכת CRM- כך ניתן להפנות למכתב מיום 21/11/16 מאת מר חן גבאי אשר הוזכר בסעיף 49 לעיל, מכתב מיום 22/11/16 של מר גבאי ומכתב מהגב' סיגל מנטין סדי המוזכר בסעיף 56].
כפי שהקדמתי וציינתי מחדליו של הבנק מהבאת עדים וראיות רלוונטיים, יש בו בכדי להקים חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסתו ובהתאם לה, לו היו מעידים העדים או היו מוצגות הראיות היה בהם בכדי לתמוך בטענות התובעים.
יתרה מכך, הנני סבורה כי הפרת החובה אשר הוטלה על הבנק בהתאם לצו גילוי מסמכים, יש בה בכדי להוסיף "חטא על פשע" באשר היא מהווה התנהלות לא תקינה בהמשך להליך לא תקין.
- ריכוז האמור מלמד כי בהליך קבלת החלטתו של הבנק בדבר סגירת החשבון, נפלו פגמים מהותיים ובכלל זה בפרט, לקה ההליך בהעדר שקיפות ובחוסר מתן אפשרות ללקוחות למיצוי זכותם לטיעון. בהתאמה לכך אינני סבורה כי החלטת הבנק עומדת במתחם הסבירות ומשכך, הנני קובעת כי ההחלטה בטלה.
- השלב השלישי - ההתנהלות במהלך ההליך המשפטי;
במסגרת ההליך המשפטי וכפי שיפורט להלן, המשיך להלכה ולמעשה, בין התובעים לבין הבנק, הליך "הכר את הלקוח" לבירור חשדותיו של הבנק. בכלל זה הועברו על ידי התובעים לבנק, מסמכים רבים וכן, במסגרת חקירתם הנגדית, עת עומתו העדים מטעם התובעים עם טענות כאלו ואחרות של הבנק, היה בפיהם, בחלק מהמקרים, הסבר לתהיות הבנק. באשר לתוספת מסמכים ומידע כפי שהיו במסגרת ההליך המשפטי, הנני מוצאת להדגיש כבר עתה - אין בהבאתם ובפירוטם בכדי לקבוע עמדה ובוודאי שלא מסמרות, בשאלה האם יש בהמצאת מסמכים על ידי הלקוח במסגרת ההליך המשפטי בכדי לרפא מחדלו לעשות כן במסגרת הליך כדין אשר התקיים על ידי הבנק. יחד עם זאת, בהינתן קביעתי ולפיה ההליך אשר התקיים על ידי הבנק לא היה תקין, הנני נדרשת לבחינת המסמכים אשר הועברו מאוחר להודעת הסגירה מפאת שניים עיקריים - האחד על מנת לבחון מה היו תוצאותיו של ההליך לו התקיים כדין באשר לחשדות הבנק וזאת כפן נוסף לעניין סבירות החלטתו והשני- על מנת להכריע בשאלת המשך פעילותם של החשבונות מכאן ואילך. בהקשר זה, אקדים הכרעה להנמקה - לאחר בחינת החומר והמידע אשר הומצא על ידי הלקוחות הנני קובעת כי יש בו בכדי להניח את הדעת ולהסיר את החשדות כפי שעלו בליבו של הבנק.