זאת ועוד, ניתן לראות כי בחלק מהמקרים המסמכים אשר הועברו על ידי התובעים כלל לא נבדקו על ידי העובדים הרלוונטיים בבנק ובכלל זה, מסמכים רבים לא הועברו למחלקת הציות בבנק על מנת שתבחן את המסמכים. זאת אף זאת, בחלק מהמקרים הועברו שוב ושוב אותם מסמכים משהבנק דרש אותם שוב ולא נתן דעתו לכך שהמסמכים כבר הועברו אליו.
יתרה מכך, בחלק מהמקרים, הבנק דרש שורת מסמכים ולאחר קבלת המסמכים אשר נדרשו, דרש מסמכים שונים או נוספים.
נוסף על כך, מתוך התכתובת עולה ברורות כי בלב עובדי הבנק התעוררו חששות, חשדות ובפיהם היו הערות ואולם, רבים מהם כלל לא שוקפו ללקוחות ולא התאפשר להם להתמודד עמם והכל הגם שהבנק לא הצביע על כל סיבה למניעה כאמור. בהקשר זה, אציין כי במסגרת חקירתו אישר מר לוטם כי לא הייתה קיימת מניעה לשיקוף מידע וחשדות מסויימים ללקוחות [ראו לדוגמא עדותו מיום 15/5/18 בעמוד 23 שורות 10-13] עוד אישר כי הלקוחות שיתפו פעולה עם הבנק ומעולם לא סירבו לשתף פעולה [שם בעמוד 27 שורות 14-17]. עוד העיד מר לוטם מפורשות כי יכול להיות שהיה מקום לשלוח מכתבי התראה נוספים וכי זו היתה התנהלות תקינה יותר [ראו עדותו שם. בעמוד 36 שורות 11-12].
הנני מוצאת לציין כי ביטוי משמעותי להיעדר שקיפות אל מול התובעים והעדר זכות למיצוי זכותם, ניתן אף למצוא בהודעת הסגירה הלאקונית אשר הועברה אליהם אשר הפגם המרכזי בה הינו העדר פירוט כדבעי של עילות הסגירה כנדרש בהתאם לדין. במאמר מוסגר אציין כי הנני מוצאת לציין כי במכתב קיימים אף ליקויים לשוניים רבים ובכלל זה בלבול בנוסח בין מכתב המופנה לעורך דין והתייחסות במהלך המכתב ל"מרשיך", התייחסות אל החשבונות כאל :"חשבון" וכיוצא בכך - אשר אף בהם יש בכדי ללמד על הנמהרות בו הוצא המכתב וחוסר תשומת הלב לנוסחו בעת שהוצא והכל כשמדובר במכתב אשר עוצמת המשמעות הכלכלית הנובעת ממנו ללקוחות, אינה מוטלת בספק.
הנני סבורה כי בהעדר שקיפות, נשללה זכות הטיעון האפקטיבית של התובעים, באשר כלל לא התאפשר להם להתמודד עם טענותיו של הבנק. בהקשר זה האחרון וכהקדמת המאוחר אציין כי עדות לתוצאות הליקויים בהליך כפי שנערך על ידי הבנק, ניתן למצוא בכך שכפי שיודגם להלן, משהתאפשר לתובעים, במהלך ההליך השיפוטי, להתמודד עם טענות וחשדות הבנק, הרי שאלו נענו והוסרו.
ודוקו - אינני מטילה ספק ואינני שוללת קיומם של דגלים אדומים או חשדות הנוגעים לפעילות התובעים אשר התעוררו בלב עובדי הבנק ובכלל זה- אין חולק כי החברה האם של התובעות, שממנה מקבל טולדנו דיבידנדים- פרגון אי אקס היא חברה המאוגדת באיי הבתולה ומושבה באיי מאן - שתיהן מדינות המוכרות כמדינות OFF SHORE ו"מקלטי מס"; זאת ועוד, שתי חברות UFX שהן מלקוחות התובעות, התאגדו במדינות OFF SHORE - UFX TRADE בבליז ו- UFX GLOBAL בוונואטו ופעילותן של כלל לקוחות התובעות היא בקפריסין; בלבו של הבנק אף עלה חשד באשר לפעילות לקוחות התובעות ובכלל זה באשר לכך שחברת UFX עוסקת באופציות בינאריות; בלב הבנק עלו חשדות באשר לקשרים בין התובעות לבין לקוחותיהם בין בבעלות במישרין ובין הואיל והחברות הלקוחות הינן בבעלות חברת פרגון אי אקס; עלה חשד באשר למעורבות איש ציבור- דניס דה יאנג -בפעילות חברת UFX - לקוחת התובעות; היה ספק באשר ללקוחות הקצה של לקוחות התובעות ובכלל זה באשר לשאלה האם לקוחות אלו הינם ממדינות אויב, או מדינות המוגדרות כמדינות בסיכון; והתנהלו הליכי חקירות והליכים פליליות בחשד לעבירות מס כנגד טולדנו וכנגד מורשה החתימה הנוסף בתובעות- מר סער פילוסוף.