הטענות בדיון הנוסף
.5העותר מעלה פנינו שתי טענות עיקריות: האחת נוגעת לדיבור "עילת תובענה" בחוק ההתיישנות, תשי"ח- .1958לדעת בא-כוח העותר, הביטוי "עילת תובענה" בחוק ההתיישנות אינו זהה למשמעותו בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- .1984משמעותו של דיבור זה בחוק ההתיישנות היא "הזכות" או הכוח להפעיל את הזכות. לצורך חוק ההתיישנות, מרוץ ההתיישנות מתחיל מאותו מועד שבידי התובע ובשליטתו הכוח להחליט ולבצע כל הנחוץ להגשת התביעה.
______________
* שם, בעמ' .663
** שם, בעמ' .665
*** שם, בעמ' .666
--- סוף עמוד 272 ---
השנייה נוגעת לדין המהותי. לדעת בא-כוח העותר על בית המשפט לאמץ את הדין האנגלי, אשר הפנייה אליו היא פנייה שבחובה לשם מילוי לאקונה בשיטתנו. דין אנגלי זה רצוי הוא לגופו, ומשאומץ אצלנו לעניין שטרות, מן הדין לאמצו לכל החיובים. דווקא הלכת [14] joachimsonמבוססת על הנחות שזמנן חלף ועבר.
.6בדברי תשובתו מציין בא-כוח המשיב, כי הן טעמים של מדיניות משפטית והן טעמים כלכליים מצדיקים את הכלל, כי במשיכת יתר בחשבון בנק מתגבשת עילת התביעה למן יום הדרישה. זהו הדין בישראל, ואל לנו לאמץ דין אנגלי שאינו חל בענייננו. לדעת בא-כוח המשיב, כשם שיש צורך בדרישה לשם תחילת מרוץ ההתיישנות כאשר החוב הוא חובו של הבנק כלפי לקוחו (הלכת [14] joachimson), כך יש צורך בדרישה לשם תחילת מרוץ ההתיישנות כאשר החוב הוא חובו של לקוח כלפי הבנק שלו. זהו גם הדין באנגליה כיום, לאור תיקון חוק ההתיישנות ב- .1980בא-כוח המשיב מוסיף וטוען, כי אפילו תתקבל דעת בא-כוח העותר, הרי בנסיבות המיוחדות של המקרה, ובעיקר בשל מעמדו של המנוח בבנק, יש צידוק לתוצאה אחרת. לפי גישה זו, אפילו אין צורך בדרישה, הרי עילת התביעה נולדה רק עם קיזוז החשבונות על-ידי הבנק.
התיישנות בהלוואה
.7נקודת המוצא לבחינת השאלה העומדת להכרעתנו הינה בחוק
ההתיישנות. חוק ההתיישנות קובע, כי תביעה לקיום זכות נתונה להתיישנות (סעיף 2), וכי תקופת ההתיישנות באינו מקרקעין היא שבע שנים (סעיף 5). תחילת ההתיישנות קבועה בסעיף 6לחוק ההתיישנות, בזו הלשון:
"תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".
"עילת התובענה" היא מסכת העובדות המהותיות המזכות את הנושה
(התובע) בקיום החיוב של החייב (הנתבע) (ראה ע"א 242/66 [1]; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 5, בעריכת ש' לוין, 1988) 121). ה"יום שבו נולדה עילת התובענה" הוא איפוא היום, בו מתגבשות העובדות המהותיות, המזכות את הנושה (התובע) בקיום החיוב כלפיו על-ידי החייב (הנתבע) (ראה ע"א 331/74 [2]). מיום זה מתחילה תקופת ההתיישנות לרוץ. אילו הגיש התובע אותו יום תביעה לבית-משפט והיה מוכיח את כל העובדות המהותיות, היה זוכה בפסק-דין (ראה ע"א 115/52 [3], בעמ' 575). בחיוב, שהצדדים קבעו בו מועד קבוע לקיומו (ביום פלוני, בחודש אלמוני, בשנה פלמונית), מתגבשת עילת התביעה בהגיע אותו מועד, ומיום זה מתחילה תקופת ההתיישנות להימנות. מתי מתגבשת עילת התביעה - ומילא מתחילה תקופת ההתיישנות - בחיוב שלא נקבע מועד קבוע לקיומו? בפרשה שלפנינו, נוצרה יתרת חובה בחשבון עובר ושב של הלקוח, בלא שהחוזה בינו לבין הבנק קובע את מועד פרעון ההלוואה. מהו מועד זה, ומתי מתחילה תקופת ההתיישנות לרוץ לגביו? את התשובה לשאלה זו עלינו ליתן על-פי הדין ששרר בישראל בתקופות הרלוואנטיות לפרשה שלפנינו, כלומר, בטרם הוחק חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ובטרם