--- סוף עמוד 278 ---
שנית, הפסיקה האנגלית סמכה עצמה בעיקר על הוראה לתשלום "עם דרישה" המופיעה במסמכים סחירים. אך לא הרי מסמך סחיר כחוזה הלוואה. בעוד שבראשון ייתכן שיש נוהג סוחרים, לפיו פירעון עם דרישה - לגבי החייב העיקרי - אינו מחייב דרישה, הרי בשני אין להניח כדבר מובן מאליו קיומו של נוהג סוחרים, אלא יש להוכיחו. שלישית, הגישה האנגלית גוררת אחריה תוצאות קשות. אם נקבע בין הצדדים, כי ההלוואה תיפרע "יום לאחר הדרישה", הרי אליבא דכולם הדרישה חיונית היא, וההתיישנות תחל רק יום לאחר הדרישה. לעומת זאת, אם החוזה קובע כי ההלוואה תיפרע "עם דרישה", הדרישה אינה חיונית כלל. מה היגיון יש בהבחנה זו? זאת ועוד: אם ההלוואה עומדת לפירעון מיידי, הרי טבעי הוא כי הריבית על אי-תשלום תחל אותו יום. ולא היא: הדין הינו כי הריבית מתחילה רק מיום הדרישה. מה יסוד יש להבחנה זו? ניתן כמובן לקבוע, כי הדיבור "עם דרישה" לא בא לקבוע מועד תשלום אלא מועד לתחילת חובת תשלום הריבית, אך לשם כך יש צורך בראיות המצביעות על תכלית החוזה. אין להגיע לגישה זו מעיון בדיבור "עם דרישה" בלבד.
.14אכן, דעתי הינה, כי הדין האנגלי אינו רצוי. פרופסור קורבין כינה אותו כדין "משונה" (peculiar), ועל עמדה זו חזר ה- restatementעל דין החוזים. אומרים המחברים בהערה לדין זה: Generally there can be no right of action on a contractual" promise in terms conditional until all the facts stated as Conditions have happened or been performed. But a peculiar rule" prevails in regard to promises to pay money debts on demand .(. 379, At p 264restatement, contracts) השופטת בן-פורת, בפסק-דינה בערעור*, ראתה, בגישה האנגלית גישה "ארכאית", מוזרה ומתמיה. השופטת נתניהו ציינה בערעור, כי דין זה מהווה "נטע זר ומוזר בקרקע המשפטית שלנו"**, שאין הצדקה לקליטתו. גם חברי, השופט ש' לוין, ציין בערעור, כי הדין האנגלי מגיע לתוצאות אשר "אינן מתקבלות על הדעת"***, כי "קשה לומר עליו שהוא מצטיין בעקביות יתירה"*** וכי "הבסיס התיאורטי של הכלל הקיים הוא רעוע..."****. חברי מסביר דין זה על רקע "נבכי המשפט האנגלי העתיק"***, באומרו***:
"בתקופה הקדומה ראו את החיוב הכספי כנוצר על-ידי קבלת התמורה, ,quid pro quoולא על-ידי ההבטחה לשלם את החוב. לפיכך קמה עילת התביעה מיד עם מתן ההלוואה, אך היה מוסכם על הכול, שבפועל יחזיר החייב את ההלוואה עם דרישה.