331. ראשית אבהיר, כי בקשת הפירוק הוגשה על ידי דוד רק לאחרונה, כי חלק ניכר ממנה התרחש לאחר האירועים אשר נדונו בהליך זה ורוב האמור בה איננו רלבנטי לענייננו. ברנשטיין טוענים, כי האמור בבקשה ובמסמכיה סותר עמדות שהציגו התובעים במהלך שמיעת הראיות ואף סותר דברים שנאמרו על ידי דוד ונתבעים 3-4 הצטרפו לטענותיהם. אבהיר כי לא מצאתי סתירות מהותיות שיש בהן כדי להשליך על האמור לעיל ועל תוצאת הליך זה. אתייחס לעיקר הדברים, בקצרה ככל האפשר.
332. ברנשטיין טוענים, כי מבקשת הפירוק עולה, שדוד שלט בניהול החברה וכי יש בכך סתירה לאופן בו תואר חלקו בניהול החברה, בהליך דנן. לא כך הדבר. גם בהליך דנן טענו התובעים, כי דוד ניהל את החברה לאחר פטירת אמו מריה והיה בעל זכות חתימה בחשבון החברה, ניהל את הנכסים ואף השקיע את כספי המשפחה. עם זאת הובהר, כי לשם ניהול הנכסים בישראל (ומכירתם) נעזר דוד בברנשטיין (ובעורכי הדין אבוחצירה ופינקלשטיין) ובבקשת הפירוק לא נטען אחרת. לא הייתה כל מחלוקת, בתיק זה, כי ייפויי כוח לפעול בחשבון החברה ניתן ליוסף, כי ליעקב ניתן ייפויי כוח לפעול בשם החברה, למכירת המקרקעין וכי לשם כך הוא אף מונה כדירקטור חליף בחברה.
אין כל סתירה בין האמירה לפיה דוד ניהל את הנכסים (בעזרת ברנשטיין ועורכי הדין) ובין האופן בו הוא עשה זאת, היינו - תוך שהוא סומך על ברנשטיין ונותן בהם אמון (כפי שנתנו הוריו לפניו) ותוך מתן יד חופשית לברנשטיין לנהל את הנכסים ולמכור את המקרקעין, ללא שפיקח, פיקוח ממשי, על פעולותיהם וללא שבדק, באופן עצמאי ובלתי תלוי, את אשר הציגו בפניו.
כך עולה גם מבקשת הפירוק, בה נכתב (בסעיף 11) כי "במשך כל השנים היו לחברה מנהל נכסים, מנהל חשבונות/רואה חשבון ועורך דין בישראל, אשר טיפלו בנכסי החברה והמשפחה בארץ, והניהול בוצע על ידי דוד ביחד עמם". ממש כפי שעלה מהראיות שהובאו בפניי. עוד נכתב בה, כי בשנת 2011: "... נתגלו מעשי מרמה ומעילה באמון של מנהלי הנכסים הקודמים של החברה".
333. מהאמור בבקשת הפירוק לא עולה "מידור" של האחים, כנטען בטיעוני ברנשטיין. במהלך שמיעת הראיות נשמעו עדויות (לרבות עדותה של טרז, אשר לא נסתרה) לפיהן טרז התעניינה באשר קורה ולקחה חלק בפגישות אם כי, לפי בחירתה, באופן מצומצם.
שאלת עיכוב העברת המניות בחברה עלתה גם במסגרת התביעה דנן (אם כי חשיבותה שולית ואף אפסית). בבקשת הפירוק טען דוד כי העברת המניות בחברה עוכבה "מטעמים פיסקליים" והיא הושלמה לאחר סיום הליך גילוי הנכסים בצרפת ודברים אלה תואמים את האמור, בעניין זה בתצהירו של עו"ד פינקלשטיין ואין בהם כל חדש.