5. אקדים את המאוחר ואציין כי תגובותיהם של התובעים לבקשות התלויות ועומדות לא נתמכו מלכתחילה בתצהיר.
הנתבעות התייחסו לחסר זה בתשובותיהן ובעקבות זאת הגישו התובעים ביום 9.7.2018 "הודעה למען הסדר הטוב, על גיבוי תצהירי", בה נטען כי ביכולתם "ללא ספק, להעמיד מצהיר, שיגבה את" עמדתם ו"שיהיה, ממש לא פחות.. מהימן ואיכותי.. ומכיר את הדברים.. מאותו איש חברת התחבורה שהיה המצהיר מטעם מי מן הנתבעות, או אחר מטעמן" וכי תצהיר כאמור יוגש "בתוך זמן קצר" ככל שבית המשפט ימצא מקום וצורך בכך.
בו ביום ניתנה החלטתי לפיה "אין מקום להודעה זו" וכי על התובעים "לכלכל צעדיהם כפי הבנתם את המצב המשפטי והדין הנוהג", זאת מש"בית המשפט אינו מנחה את מי מהצדדים כיצד לנהוג אלא אך מכריע על פי הדין במחלוקות הבאות לפניו".
5.1 לאור החלטה זו מצאו התובעים לעתור בבקשה להתיר להם להגיש תצהיר בתמיכה לתגובותיהם.
בבקשה ציינו כי בהחלטתו מיום 9.7.2018 לא הותיר בית המשפט בידם כל ברירה וכי לא יוכלו "לקחת צ'אנס".
הנתבעות התנגדו למבוקש.
בהחלטה מיום 8.8.2018 קבעתי כי בדין מלינות הנתבעות על דרך התנהלותם הדיונית של התובעים, אך עם זאת, על מנת לאפשר דיון והכרעה עניינית בכל הבקשות התלויות ועומדות, התרתי לתובעים להשלים תגובותיהם לבקשות על דרך צירוף תצהירים לאימות המסד העובדתי כנדרש על פי דין (ראו בקשה 128).
--- סוף עמוד 4 ---
בעקבות החלטה זו ולאחר אורכות שניתנו בידי התובעים הוגש תצהירו של מר סופיוף.
6. הנתבעות מתנגדות למבוקש עתה.
לעמדתן היה על התובעים לשקול ולבחון זהותו של המצהיר מטעמם בטרם הוגש התצהיר, כך שהמתאים ביותר ייבחר על ידם, מה גם שהמבוקש חורג מסדרי הדין הנוהגים ויש בו משום הארכת מועד נוספת להגשת תגובות בבקשות אשר הוגשו לפני שנתיים ימים ויותר.
עוד ובנוסף טענו הנתבעות כי לא מתקיימות כל נסיבות חריגות המצדיקות מתן תצהיר מטעם בא כוח מייצג בהתאם לכלל 36ב' לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986.
7. בתשובה לתגובת הנתבעות העלו התובעים "הצעה מצומצמת מאוד, מידתית, סבירה, אחראית – הלוקחת בחשבון את הנתונים, והור' הדין. יעידו מני סופיוף, והמצהיר מטעם הנתבעות. לאחר העדות, תיעשה הערכת מצב (בפרוצדורה זו או אחרת): אם- נמצא העד משקר בסוגיה פלונית – אין צורך בעדות נוספת באותו עניין. אם – הובהרה, בדרך אחרת כל שהיא, אותה סוגיה (למשל, חקירתו הנגדית של אותו מנהל באגד הראתה שהעובדות הן כך וכך.. והתמונה ברורה באותו נושא) – גם כאן אין צורך בעדות נוספת באותו נושא. רק אם נמצא מני, כלא מתמצא (כפי שטוענות המשיבות, עת וויתרו על חקירתו ) בסוגיה בעלת חשיבות – או אז, בנוגע לסוגיה זו, תעלה אז האפשרות" שבא כוח התובעים יעיד. "ואז, יעמוד המבחן בא: אם – זו סוגיה חשובה, מהותית, לצורך שלב זה של הכרעה בבקשות סף (לא העלנו לרגע על דל שפתנו, אפשרות שהח"מ יעיד במסגרת פרשת הראיות המרכזית בתיק) – יותר לו להצהיר ולהעיד. אם – זו סוגיה שאינה בעלת חשיבות מהותית באמת ... אזי ממילא – אין הכרח שיירש להצהיר ולהיחקר, עליה.