(ס"ק (ת"א) 1148/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (15.03.2005); וראו גם תע"א 4696-08 שירי סגל - ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ [פורסם בנבו] (13.6.10)).
40. בנוסף לכל זאת, נראה כי אף הצדדים לחוזה לא פרשו לאורך כל תקופת העבודה את החוזה באופן אחר. אמנם, אין ללמוד מן האמור כלל כי לא ניתן להעלות טענות בנוגע לתקופת העבודה גם לאחריה, אולם, בנסיבות המקרה, יש בעובדה זו להצטרף ליתר הדברים האמורים לעיל וללמד כי אף הצדדים עצמם לא ראו את צורת התשלום ככזו שנפל בה פסול.
41. הנה כי כן, מכלל האמור עולה כי בהתאם להסכם העבודה, ניר עבד במשכורת חודשית ששולמה לו בגין שעות טיסה (לפי מכסת בסיס של 20 שעות טיסה) ופעילות הנלווית לכך. את הסכמת הצדדים למתכונת עבודה זו במסגרת הסכם העבודה יש לכבד, מאחר שאינה נוגדת את חוקי המגן, ובפרט שהיא נהוגה בתחום עבודה זה של טייסים וצוותי אוויר.
תשלום עבור עבודה נוספת
42. נוכח קביעתנו לעיל, כי ניר הועסק במשכורת חודשית הכוללת בתוכה גם עבודה שאינה חלק משעות הטיסה, הרי שגם עבור שלוש המשימות הנוספות שביצע ניר, היינו קביעת הנחיות לריסוס אווירי עם מסיכה ושתי חקירות של נחיתות אונס בפייפר, החברה אינה חבה בתשלום נוסף, מאחר שהתשלום בגינן כלול במשכורתו החודשית של ניר.
43. מקובלת עלינו טענת החברה כי שלוש מטלות אלו קשורות לעבודת הטייסים אשר הם מומחים ומכירים את המטוסים ואת תנאי הטיסה, ולפיכך בשל הבנתם את הנושא וטיפוח כשירותם המבצעית ניתן לראות בפעולות אלו כקשורות לעבודתם, ונכללות במשכורתם.
44. בנסיבות המקרה שלפנינו, ובהתאם להסכם העבודה שנחתם בין הצדדים ולפיו המשכורת הינה חודשית, הרי שהיא היוותה תמורה גם עבור ביצוע המטלות הללו, ומאחר שבמסגרת הסכם העבודה אין החרגה ולפיה בגין מטלות כאלו תהיה תוספת שכר מעבר למשכורת החודשית, הרי שאין מקום לפסיקת תוספת שכר בגין כך.
האם שולם שכר עבודה בחסר – מהי "שעת טיסה"?
45. בית הדין האזורי קבע כי מאחר שבנספח ג' להסכם העבודה נקבע בס' 1.15 כי תקנות הטיס תחולנה על הצדדים, ומאחר שעל פי תקנות אלו המחוקק רואה שעת טיסה כמתחילה מהרגע שהטייס נמצא בתא הטייס ולא רק עת הוא כבר באוויר - לכן, קביעת החברה כי שעת טיסה מתחילה מרגע ההמראה איננה מעוגנת לא בחוק ולא בדין.
46. אולם, בעניין זה מקובלת עלינו טענת החברה כי הגדרת "שעת טיסה" בתקנות הטיס, היא רלוונטית לעניין שמירה על בטיחות בתעופה, אך אין ללמוד ממנה אודות אופן חישוב שכרו של ניר.
47. כעולה מעמדת רשות שדות התעופה האזרחית, אשר הוגשה לתיק בית הדין האזורי "הסטנדרט המקובל ומיושם בתעשיית התעופה הוא כי לצרכי תחזוקה, שעות טיסה נמדדות מרגע ניתוק כלי הטיס מהקרקע עד לנגיעת כלי הטיס בקרקע בחזרה (כלומר, מהמראה לנחיתה).... לפיכך דרך מדידת השעות על ידי כים ניר נכונה". מכאן, כי תקנות הטיס, והרישום שנעשה על פיהן אינו רלוונטי לעניין שעות הטיסה אשר נרשמו על ידי ניר, אשר עבורן הוא זכאי לתשלום.
48. במילים אחרות, יש הבדל בין שעות טיסה לפי תקנות הטיס, שהן מרגע ההמראה עד לנחיתה (אשר כוללת לעיתים עמידה על הקרקע לצורך מילוי חומרים וכוללת מספר נחיתות והמראות), לבין שעות הטיס לעניין השתכרות, על פי ההסכם בין הצדדים, שהן מחושבות בהתאם לזמן הטיסה נטו.
49. אולם, וזה העיקר, הגדרת זמן הטיסה לצורך חישוב השכר בשונה מהקבוע בתקנות הטיס, הייתה ידועה לצדדים, וכך נהגו לאורך תקופת העבודה. כעולה מהחומר שלפנינו, ניר לא העלה טענה כלשהי בגין כך לאורך כל התקופה, ואף דיווח בנפרד את שעות הטיסה ובמובחן מזמן הטיסה הכולל, כך שגם הוא ידע היטב להבחין בין השנים.
50. אשר על כן, אין מקום לטענתו של ניר כי יש לחשב את שעות הטיסה בשונה מהאופן שבו הן חושבו על ידי החברה, והוא אינו זכאי איפוא לתשלום נוסף בגין כך.
תגמולי מילואים
51. מקביעתנו לעיל כי ניר הועסק במשכורת חודשית, כאשר מכסת 20 שעות טיסה נועדה אך ורק לתגמול בגין "שעות טיסה נוספות" מעבר למכסה של 20 שעות, עולה כי ניר היה למעשה עובד חודשי במשרה מלאה אשר נדרש לזמינות למקום העבודה במשך החודש כולו. כעולה מהחומר שלפנינו הרי שבמקרים בהם ניר נאלץ להעדר מהעבודה ביום מסוים בחודש, הוא הודיע לחברה מראש על היעדרותו. על כן, אין מקום לחישוב תגמולי המילואים בהתאם לשאלה אם ניר ביצע באותו החודש 20 שעות טיסה אם לאו. נתון זה רלוונטי אך ורק לצורך השאלה אם על החברה לשלם לו שעות טיסה נוספות, כפי שנקבע בהסכם העבודה, ואת תגמולי המילואים יש לשלם כך שבגין יום בו נעדר ניר מעבודתו לצורך מילואים, ולא היה זמין לעבודה, יש להפחית את ערך אותו היום מסך המשכורת החודשית ששולמה לו.
52. בהתאם, מאחר שהחברה שילמה, בעיקרו של דבר, את משכורתו החודשית של ניר בשלמותה (כשהתברר לחברה כי טעתה בחישוביה הראשוניים בנוגע לתגמולי המילואים השלימה סך של 17,014 ₪ שהצטרפו לסך של 96,266 ₪ ששולמו קודם לכן), כאשר המוסד לביטוח לאומי העביר אליה את התגמול בגין ימי המילואים, הרי שהיה על החברה להעביר את תגמול המילואים לניר בשלמותו, והיא הייתה רשאית לנכות ממנו את ערך שכר העבודה היומי אשר שילמה מלכתחילה עבור יום זה.
53. קביעתו של בית הדין האזורי בעניין זה, כי יש להעביר את סך כל התגמולים שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי המילואים - אינה מקובלת עלינו, מאחר שהתשלומים ששילמה החברה לניר בגין ימי מילואים בהם נעדר מהעבודה, צריכים להיות מופחתים מסך התגמולים שהעביר המוסד לביטוח לאומי בגין ימי המילואים.
54. על כן, מאחר שאין מחלוקת כי החברה שילמה את מלוא המשכורת החודשית, ובכלל זאת גם בגין ימים בהם נעדר ניר לצורך מילואים, הרי שהיא זכאית להפחית מסך התגמולים שהועברו מהמוסד לביטוח לאומי את שווים של ימים אלו, ולהעביר לידי ניר רק את ההפרש בין מלוא התגמולים לבין שכרו החודשי אותו שילמה מלכתחילה.
55. נוסיף, כי עבור הימים בהם עבד ניר ובמקביל גם ביצע שירות מילואים, הרי שבגינם אכן יש לשלם באופן כפול, ולא נסתרה טענת החברה כי אכן כך שולם.
56. מכלל האמור עולה כי צודקת החברה בטענתה כי אין היא מחויבת בתשלום תגמולי מילואים מעבר לסכומים ששולמו על ידה, וערעורה בעניין זה מתקבל.