ערעור החברה (ע"ע 14405-10-16)
16. מתכונת עבודה חודשית - החברה טענה בערעורה כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו כי עבודתו של ניר הסתכמה בעשרים שעות טיסה בחודש, ובכך התעלם מהוראות הסכם העבודה והיותו עובד במשכורת חודשית במשרה מלאה. לטענת החברה, ניר היה טייס חודשי, להבדיל מטייס שעתי, ובהתאם שולמה לו משכורת חודשית קבועה ללא תלות או קשר למספר שעות הטיסה שביצע בפועל, כאשר המכסה של עשרים שעות נקבעה אך ורק לצורך חישוב תוספת שכר בגין שעות טיסה העולות על מכסה של עשרים שעות בחודש. משכך, המכסה של 20 שעות טיסה אינה רלוונטית לחישוב ימי חופשה ותגמולי מילואים.
תגמולי מילואים - החברה הוסיפה כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו כי ניר זכאי להחזר תגמולי מילואים, מאחר שהחברה שילמה לניר את מלוא גמול המילואים שהגיע מהמוסד לביטוח לאומי, בניכוי שכר עבודה ששולם על ידי החברה לניר כמקדמה, בימים בהם לא עבד בשל שירות מילואים. החברה הדגישה כי בימים שבהם ניר גם עבד וגם שירת במילואים, שילמה לו החברה גם את שכר העבודה היומי וגם את מלוא תגמולי המילואים, והוא הדין באשר לימי מילואים שבוצעו בשבת או חג.
חישוב שעות טיסה -החברה טענה כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו כי את חישוב שעות טיסה יש לערוך בהתבסס על תקנות הטיס, שנועדו לשם שמירה על בטיחות בתעופה, בעוד שהיה צריך להתבסס על ההסכמות החוזיות שבין הצדדים לעניין זה. בהתאם, היה על בית הדין לקבוע כי תשלום תוספת טיסה משולמת רק על "שעת טיסה" כפי שנקבע בחוזה בין הצדדים, קרי זמן הטיסה נטו ללא כל שאר הפעילות הנלוות.
פדיון חופשה שנתית – החברה טענה כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו כי ניר זכאי לפדיון חופשה שנתית, מאחר שקביעתו זו מתבססת על ההנחה השגויה כי עבודתו של ניר הסתכמה בעשרים שעות טיסה חודשיות בלבד. כן שגה באופן שבו חישב את ימי החופשה, בהתבסס על שכרו האחרון של ניר, מאחר שאין מחלוקת כי לניר היה שכר שונה בכל אחת משנות עבודתו בחברה.
תשלום בעד עבודה נוספת – החברה טענה כי שגה בית הדין האזורי בקביעתו כי לניר מגיע תשלום עבור עבודה נוספת שביצע, הן מאחר שמדובר בעבודות הקשורות בקשר ישיר לעבודתו כטייס, והן מאחר שבהתאם להסכם העבודה המשכורת החודשית כוללת תשלום גם בגין משימות ותפקידים נלווים להטסה עצמה. החברה גם חלקה על אופן התחשיב שנערך בעניין זה ועל היפוך נטל הראיה בנוגע לכך אשר קבע בית הדין האזורי.
שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט – לבסוף נטען, כי בנסיבות העניין שגה בית הדין האזורי עת פסק לזכותו של ניר שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, חרף העובדה שנפסק לזכותו פחות ממחצית מסכום התביעה, דחיית בקשתו לזימון עד, והצורך בהגשת בקשה למחיקת סעיפים מתצהירו.
17. ניר טען מנגד, כי בהתאם להסכם העבודה נקבע כי ישתכר בשכר מלא עבור עבודה של עד 20 שעות טיסה חודשיות, ואלה ייחשבו כמשרה מלאה, אשר ממנה יגזרו ויחושבו זכויותיו. ניר הוסיף, לעניין תשלום בעד ביצוע עבודה נוספת, כי שעות בהן ביצע פעולות רבות שיש להן זיקה ישירה לעבודתו כטייס לא נתבעו על ידו, אולם בית הדין האזורי פסק שכר על עבודות נלוות שאין להן זיקה לתפקידו. אשר לנושא מהי שעת טיסה טען ניר, כי בהסכם העבודה נקבע כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה אינן חלות בעניינו אך חלף זאת חלים תקנות הטיס, בהן נקבע כי זמן טיסה לגבי איש צוות הוא משך הזמן שבו הוא נמצא בתפקיד, היינו מהרגע שבו נע כלי הטיס לראשונה עד לרגע שבו הוא דימם מנועיו בסוף הטיסה, להבדיל מחישוב שעות טיסה רק בזמן שבו המטוס באוויר. לטענת ניר, האופן שבו חישבה החברה את שעות הטיסה צמצמה את שעות הטיסה מהן נגזר שכרו בפער של 33%. אשר לתשלום תגמולי המילואים טען ניר כי בחודשים בהם השלים את המכסה של 20 שעות טיסה ואף שירת במילואים הוא זכאי למלוא התגמולים ששולמו לו בגין יציאתו למילואים מבלי שהחברה תנכה לו מתגמולים אלו, ובחודשים שבהם לא השלים מכסה של 20 שעות הוא זכאי לתגמולים בימים בהם לא היה אמור לעבוד בחברה, היינו ימי המנוחה השבועית וחגים, וכן עבור ימים בהם גם עבד בחברה וגם שירת במילואים. אשר לפדיון חופשה שנתית נטען כי בהסכם העבודה נקבע שיהיה זכאי ל-30 ימי חופשה בשנה, והחברה לא הייתה זכאית לקזז ימי חופשה בחודשים שבהם ביצע 20 שעות טיסה ומעלה.
18. בסיכומי התשובה מטעם החברה נטען כי עמדת החברה ביחס לפרשנות הסכם העבודה ולפיה ניר עבד במשכורת חודשית נסמכת על 4 נדבכים בהסכם: לשון ההסכם, התנהגות הצדדים, חוקיות, סבירות והגינות ההסכם. על יסוד כך גם אין ממש בטענותיו של ניר ביחס לתשלום עבור עבודה נוספת, טענה שהועלתה לראשונה רק לאחר סיום עבודתו בחברה. אשר להגדרת שעות טיסה חזרה החברה והדגישה את ההבדל בין הגדרת שעת טיסה לעניין בטיחות לבין שעת טיסה כהגדרתה החוזית לצורך חישוב שכר. אשר לתשלום תגמולי מילואים חזרה החברה על עמדתה כי ניר אינו זכאי לכפל תשלום בגין הימים אותם החסיר בשל שירות המילואים. לבסוף טענה החברה כי ניר אינו זכאי לסכום כלשהו בגין פדיון ימי חופשה.