8. המבקשת ערערה ביום 15.10.2017 לבית המשפט המחוזי על ההחלטה בבקשת המחיקה ועל ההחלטה בבקשת התיקון. בהודעת הערעור טענה המבקשת כי על ההחלטה בבקשת התיקון נתונה לה זכות ערעור, ובערעור עליה אפשר לערער גם על ההחלטה בבקשת המחיקה משום שהיא החלטת ביניים בדיון בהתנגדות לבקשת התיקון. לחלופין היא ביקשה לתת לה רשות לערער על שתי ההחלטות. המשיבה ביקשה ביום 30.10.2017 להורות כי שתי ההחלטות הן החלטות אחרות, והערעור עליהן טעון רשות. המבקשת הגיבה לבקשת המשיבה ביום 14.12.2017, והמשיבה השיבה לתגובה ביום 4.1.2018. ביום 9.1.2018 מחק בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי) את הערעור וקבע כי אין מקום לתת למבקשת רשות ערעור, וכי בתום ההליך היא תוכל להעלות השגות שיישארו לה. נקבע כי אם במהלך הליך התנגדות לרישום פטנט ניתנה החלטה בעניין התנגדות לתיקון בקשת הפטנט, אפשר להשיג על החלטה זו ברשות. מדובר, כך נקבע, בהחלטה שניתנה במהלך הליך שעמד להימשך. עוד ציין בית המשפט כי יש לנהל את הליך ההתנגדות לרישום פטנט בלי לעכבו, לקוטעו או לסרבלו בערעורים על החלטות ביניים. בית המשפט הוסיף שיש קושי לתת רשות ערעור על ההחלטה בבקשת המחיקה, ושהשגה בשלב זה תביא לעיכוב רב בהליך מפני שהמשיבה ביקשה ארכה להגשת ערעור שכנגד.
טענות הצדדים
9. מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי הליך לתיקון פטנט הוא לעולם הליך עצמאי, ולכן הערעור על החלטה בו הוא ערעור בזכות. היא תומכת את טענתה בכך שההליך לתיקון פטנט מוסדר בסימן ג' לפרק ד' לחוק, ואילו הליך ההתנגדות למתן פטנט מוסדר בסימן ג' לפרק ג' לחוק. המבקשת מוסיפה כי אילו הייתה מגישה את בקשת התיקון בהליך נפרד, הייתה זכות ערעור על ההחלטה בה, ואין לקבוע דין שונה רק משום שההחלטה בענייננו ניתנה במהלך התנגדות למתן פטנט. עוד נטען כי הכלל בסעיף 174 לחוק, כפי שהיה בנוסחו המקורי, הוא ערעור בזכות, והדרישה לקבל רשות לערער על החלטה אחרת היא החריג. המבקשת טוענת כי תקנה 102 לתקנות נועדה רק לסנכרן את הליך ההתנגדות למתן פטנט ואת הליך ההתנגדות לתיקון פטנט, והיא אינה יכולה לסתור את הוראות החוק. עוד נטען כי אפשר לראות בהחלטה בבקשה לתיקון פטנט משום "פסק דין חלקי" שיש זכות לערער עליו. המבקשת מדגישה את חשיבות זכות הערעור. לחלופין, אם ייקבע שנדרשת רשות כדי לערער על ההחלטה בבקשת התיקון, המבקשת טוענת כי היה מקום לתת לה רשות לערער, וכי בית המשפט המחוזי התעלם מנימוקיה. היא מוסיפה טיעונים לגוף העניין נגד ההחלטה בבקשת התיקון ונגד ההחלטה בבקשת המחיקה. עוד טוענת המבקשת כי אם לא תתוקן בקשת הפטנט, היא עלולה למצוא את עצמה בלי בקשת פטנט או בלי בקשת פטנט שמגינה הגנה אמיתית על האמצאה שלה – וייגרם לה נזק בלתי הפיך.