10. המשיבה טוענת בתשובתה כי נדרשת רשות כדי להשיג על ההחלטה בבקשת התיקון. לטעמה, תולדותיו של סעיף 174 לחוק מלמדות כי רשות לערער אינה חריג, אלא חל כאן הכלל הרגיל במשפט האזרחי בדבר השגה על פסק דין ועל החלטה אחרת. נטען כי התנגדות לתיקון בקשת פטנט שמוגשת בהליך התנגדות לרישום היא חלק בלתי נפרד ממנו, והחלטה בה אינה מסיימת את הדיון – ואינה נתונה לערעור בזכות. המשיבה מוסיפה כי כך פסקו הערכאות השונות שדנו בסוגיה זו. רק בתום הליך ההתנגדות לרישום, נטען, תהיה למבקשת זכות לערער על כל החלטות הביניים בו, ובינתיים היא נדרשת לרשות לערער על ההחלטה בבקשת התיקון. המשיבה מוסיפה כי אין לפנינו "פסק דין חלקי" שיש זכות לערער עליו. היא סבורה עוד שבית המשפט המחוזי נימק את פסק דינו באופן מספק, שבצדק לא נתן בית המשפט המחוזי למבקשת רשות לערער, ושממילא אין להתערב בהחלטות של סגנית הרשם. המשיבה טוענת, בהנחה שההחלטה בבקשת התיקון דורשת רשות ערעור, שהמועד להשיג על ההחלטה בבקשת המחיקה חלף, ולכן יש לסלק על הסף את ההשגה בעניינה.
11. ביום 31.5.2018 התרתי למבקשת להשיב. היא טוענת כי החלטה בבקשה לתיקון בקשת פטנט מסיימת את הדיון באותו הליך, ולכן יש זכות לערער עליה לפי סעיף 174(א) לחוק. היא מחדדת את טענותיה בעניין מבנה החוק, שלילת זכות הערעור, תקנה 102 לתקנות וההשוואה לפסק דין חלקי. המבקשת טוענת עוד שיש לתת לה רשות לערער ושאפשר להסתמך על הראיות נושא בקשת המחיקה.
12. ביום 31.5.2018 התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועץ) בשאלות הדיוניות שהבקשה מעוררת. היועץ הודיע ביום 23.10.2018 על התייצבותו בהליך. הוא הגיש את עמדתו ודן בה רק בשאלת הדרך להשיג על ההחלטה בבקשת התיקון. היועץ טוען כי רשם הפטנטים בשבתו כמותב בית דין הוא טריבונל מעין שיפוטי, ולצורך ערעור הוא נחשב כבית משפט השלום. על כן, נטען, יש להגדיר "החלטה אחרת" שלו כפי שמגדירים אותה לעניין בית משפט השלום. היועץ מוסיף כי החלטה בבקשה לתיקון בקשת פטנט שניתנת במהלך דיון בהתנגדות למתן פטנט בין אותם צדדים, אינה מסיימת את הדיון בהליך העיקרי, ועל כן היא "החלטה אחרת" שנדרשת רשות כדי לערער עליה. את עמדתו תומך היועץ בדין הכללי בדבר הבחנה בין פסק דין להחלטה אחרת ובתכלית של סעיף 174 לחוק ושל תקנה 102 לתקנות – יעילות ההליך.
13. ביום 22.11.2018 הגישה המבקשת תשובה לעמדת היועץ, בהתאם לרשות שניתנה. המבקשת שבה על טענותיה כי בקשה לתיקון בקשת פטנט היא "הליך" נפרד לעניין סעיף 174 לחוק. היא מוסיפה כי החלטה בבקשה זו חורצת את גורל ההתנגדות למתן פטנט, ולכן – אם נדרשת רשות לערער עליה – היה מקום לתת רשות כזו תמיד. המבקשת טוענת עוד כי תקנה 102 לתקנות מאחדת הליכים עצמאיים ואינה הופכת אחד מהם למשני לאחר, וממילא היא מוקדמת לנוסח הנוכחי של סעיף 174 לחוק, ולכן אינה מסייעת בסיווג החלטות לפסק דין ולהחלטה אחרת.
דיון והכרעה
14. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם, הגעתי למסקנה שיש לדון בבקשת הרשות לערער בשאלת הדרך להשיג על ההחלטה בבקשת התיקון, כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" לבית משפט זה ניתנת במשורה, במקרים חריגים שעולה בהם סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) (להלן: הלכת חניון חיפה)). כך גם בעניינן של בקשות רשות לערער ב"גלגול שלישי" על החלטת רשם הפטנטים, בשים לב למאפייניו ולמומחיותו המקצועית (רע"א 1867/17 Novartis AG נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פסקה 7 (8.11.2017)). השאלה בדבר אופן ההשגה על החלטה בבקשה לתיקון בקשת פטנט שנדונה במהלך התנגדות למתן פטנט, טרם נדונה בבית משפט זה, ועשויה להיות לה השפעה במקרים נוספים. לכן החלטתי לדון בה לגופה, כאמור.
1. סעיף 174 לחוק: הלשון
15. סעיף 174 לחוק קובע על אילו החלטות של רשם הפטנטים יש זכות לערער, ועל אילו נדרשת רשות לכך: