"(א) מי שרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה של הרשם אשר סיימה את הדיון בהליך שנערך בפניו לפי חוק זה, לרבות החלטה שלא לשמעו לפי סעיף 159, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט תוך המועד שנקבע.
(ב) מי שרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה אחרת של הרשם לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט, לאחר שניתנה לו רשות לכך מאת בית המשפט או מאת הרשם.
לענין סעיף זה, 'החלטה אחרת' – כל החלטה אחרת שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך בפני הרשם".
הכרעה בבקשה לתיקון בקשת פטנט מסיימת את הדיון בבקשה זו. מה הדין אם ההכרעה בבקשה לתיקון בקשת פטנט היא במהלך דיון בהתנגדות למתן פטנט? כדי להכריע בכך יש לפרש את המילה "[]הליך" בסעיף 174 לחוק. המשיבה והיועץ טענו שהפרשנות הנכונה היא ש"הליך" לענייננו הוא כל הליך ההתנגדות למתן פטנט. המבקשת טענה שהבקשה לתיקון בקשת הפטנט היא "הליך" בין משום ש"הליך" כולל לפחות יחידה דיונית חשובה בהליך ההתנגדות למתן פטנט, בין משום שהבקשה היא הליך עצמאי אף אם הוגשה במהלך הליך ההתנגדות. אני סבור שהמשמעות הלשונית של המילה עשויה לשאת את הפרשנויות השונות שהצדדים טוענים להן. יש לעבור לתכלית ההוראה.
2. סעיף 174 לחוק: התכלית הסובייקטיבית וההיסטוריה החקיקתית
16. התכלית הסובייקטיבית של ההבחנה בין ערעור בזכות לערעור ברשות על החלטות של רשם הפטנטים נלמדת מתולדות סעיף 174. בעבר נקבעה בסעיף זכות ערעור על כל החלטה של הרשם:
"מי שרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה של הרשם לפי חוק זה, לרבות החלטה שלא לשמעו לפי סעיף 159, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט תוך המועד שנקבע" (סעיף 174 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, ס"ח 148, 170).
בית משפט זה העיר ברע"א 886/93 Eli Lilly and Company נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, פ"ד מז(2) 105, 110 (1993), "שזכות ערעור בלתי מסויגת כזו היא רחבה מדיי... ראוי הוא, שהמחוקק ישקול אם אין מקום לסווג את החלטות הרשם על-מנת לכלול בהן מיגוון של החלטות שאינן ניתנות לערעור אלא ברשות בלבד". בהמשך לכך תוקן הסעיף (סעיף 39 לחוק הפטנטים (תיקון מס' 2), התשנ"ה-1995, ס"ח 402, 412) לנוסחו הנוכחי. לפי מציעי התיקון, "כדי לא לגרום עיכובים בהליכים לפני הרשם, מוצע לאפשר ערעור על החלטת ביניים שלו רק ברשות" (דברי ההסבר לסעיף 32 להצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 2), התשנ"ד-1993, ה"ח 74, 87). בדיון בהצעת החוק בקריאה ראשונה עמד שר המשפטים אז, דוד ליבאי, על הצורך בתיקון. התברר "שתהליך מתן הפטנט נתארך הארכה משמעותית, והוא מעמיד בספק את התועלת ואת היעילות בעצם מתן הפטנט, אחרי שעבר זמן כה רב מיום גיבוש האמצאה ועד יום מתן הפטנט ותחילת תוקפו" (ד"כ התשנ"ד 768). ח"כ שאול יהלום הדגים את הקושי במצב הקודם: אדם בעל אמצעים שמתנגד לפטנט "יוכל בעזרת כספו לדאוג ל[הליכי ערעור], לפני ההחלטה הסופית, שיעכבו לשנים ארוכות ורבות את רישום הפטנט" (ד"כ התשנ"ד 774). מכל אלה יוצא שהדרישה לקבל רשות לערער על החלטות מסוימות של רשם הפטנטים נועדה לקצר את הדיונים לפני הרשם ולמנוע עיכוב שלהם באמצעות ערעורים רבים לבית המשפט המחוזי.