20. תולדות סעיף 174 לחוק מגלות את התכלית הסובייקטיבית של הסעיף. הן תומכות בפרשנות שלפיה החלטה בבקשה לתיקון בקשת פטנט שניתנה במהלך דיון בהתנגדות למתן פטנט, אינה מסיימת את הדיון ב"הליך" ואין עליה זכות ערעור. אעבור לתכלית האובייקטיבית של הסעיף. היא מתגלה לאחר בחינת השתלבות סעיף 174 במערך החקיקה הכללי.
3. סעיף 174 לחוק: התכלית האובייקטיבית
21. אפתח בחוקים בנושאים קרובים. חוקים נוספים בתחום הקניין הרוחני מסדירים את הערעור על החלטות הרשם שפועל מכוחם. הסדרים אלה דומים בעיקרם לזה שקבוע בסעיף 174 לחוק. סעיף 63א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, קובע: "החלטה אחרת של הרשם, לפי חוק זה, ניתנת לערעור לפני בית המשפט, אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט; לעניין זה, 'החלטה אחרת' – החלטה שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך בפניו". סעיף זה נוסף בשנת 2010 (סעיף 15 לחוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 7), התש"ע-2010, ס"ח 562, 564). בשני סעיפים חדשים יותר יש הוראות דומות, ולצידן תוספת. סעיף 106 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017, מבחין אף הוא בין "[]החלטה של הרשם שסיימה את הדיון בהליך שנערך לפניו", שיש עליה זכות ערעור, ל"[]החלטה אחרת של הרשם" – שהיא "כל החלטה שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך לפני הרשם" – ונדרשת רשות כדי לערער עליה. על מתן הרשות חלות "הוראות הסיפה של סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לעניין שיקול הדעת של בית המשפט במתן רשות ערעור, וכן הוראות לפי סעיף 41(ג)(1) ו-(ד) של החוק האמור". החלת הסעיפים מחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), באה "משום שהחלטות אחרות מסוגים אלה אינן ניתנות לערעור בנפרד מההחלטה הסופית גם בהליכים לפני בתי המשפט" (דברי ההסבר לסעיפים 103 עד 106 להצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015, ה"ח הממשלה 696, 734–735). בדומה, סעיף 30 לחוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ"ה-1965, מתנה את זכות הערעור על החלטה של הרשם בסיום הדיון בהליך ומחיל על מתן רשות לערער אותן הוראות מחוק בתי המשפט. סעיף זה נוסף בשנת 2017 (סעיף 10 לחוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים (תיקון מס' 6), התשע"ח-2017, ס"ח 26, 27). מערך החקיקה האמור מראה כי המחוקק מעדיף בתחום זה את מבחן "סיום הדיון בהליך", וכי הוא מבקש לצמצם את הערעורים המיידיים על החלטות מסוימות של הרשמים השונים.