22. תכלית זו דומה למגמה הכללית בסדר הדין האזרחי. בשנים האחרונות צמצם המחוקק את האפשרות לבקש רשות לערער על החלטות ביניים בהליך אזרחי עם הינתנן. הוא נקט שני צעדים לשם כך. ראשית, הוא קבע כי תינתן רשות לערער על החלטות אלו עם הינתנן, ולא בערעור על פסק הדין, רק אם דחיית מועד הערעור עשויה להשפיע השפעה ממשית על זכויות הצדדים, לגרום נזק של ממש לצד להליך, או להביא לניהול הליך מיותר או בדרך שגויה (סעיפים 41(ב) ו-52(ב) לחוק בתי המשפט, שתוקנו בסעיפים 3 ו-4 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 52), התשס"ח-2008, ס"ח 668, 669). שנית, הוא קבע סוגי החלטות ביניים שאי אפשר לבקש רשות לערער עליהן, וההשגה עליהן תהיה רק בערעור על פסק הדין (צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט); צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ח-2017), ולחלופין ציין החלטות ביניים שרק עליהן אפשר לבקש רשות לערער (סעיף 12 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000). לריכוז ההשגות בתום ההליך כמה טעמים:
"קיים יתרון משמעותי לדיון בהשגה על 'החלטות אחרות' בשלב הערעור על פסק הדין, ולא במסגרת בקשות רשות ערעור המוגשות בטרם הסתיים ההליך, הן משום הטעמים ... של עיכוב ההליכים והאפשרות שעם מתן פסק הדין ייחסך הדיון בנושאי בקשת רשות הערעור, או בחלקם, והן משום שבמסגרת הערעור ניתן יהיה לבחון את ההחלטה באופן טוב ומקיף יותר על רקע מכלול החומר, הקביעות השונות ותוצאתו האופרטיבית של ההליך" (רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בע"מ, פסקה 11 (20.5.2012) (להלן: עניין כהן)).
ראו גם רע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' ליטבק נורז'יק, פסקה 8 (23.4.2013); רע"א 6801/15 ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ, פסקה 12 לחוות הדעת של השופט נ' סולברג (24.7.2016); ועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל דין וחשבון פסקאות 97–98 (1997); גיא שני "רשות לערער על בקשת הרשות לערער (ב'גלגול שני')" עיוני משפט ל 71, 79–81 (2006) (להלן: שני)). כאמור, טעמים אלה דומים לנימוקים שביסוד התיקון לסעיף 174 לחוק.
23. התכלית האובייקטיבית של סעיף 174 לחוק דומה אפוא לתכלית הסובייקטיבית שלו: צמצום הערעורים על החלטות ביניים של הרשם כדי לקצר את ההליכים לפניו ולייעל אותם.
4. מהי "החלטה אשר סיימה את הדיון בהליך" לפני הרשם?
24. סעיף 174 לחוק מבחין בין החלטות של הרשם לפי השפעתן על ה"הליך", אם סיימו אותו אם לאו. כפי שאראה מייד, הבחנה זו דומה לאמת המידה הרגילה בסדר הדין האזרחי להבחנה בין "פסק דין" ל"החלטה אחרת". תכליות סעיף 174 לחוק תואמות את המגמה הכללית בסדר הדין האזרחי בעניין השגה על החלטות ביניים בהליך. חוקים חדשים בתחום הקניין הרוחני מפנים במפורש לסעיפים בחוק בתי המשפט שקבעו את ההבחנה הזו. מטעמים של הרמוניה חקיקתית אני סבור שיש להחיל בענייננו את אמת המידה האמורה מסדר הדין האזרחי.