3. מקסים עבר קורס מטעם שירות הביטחון הכללי. בין השנים 2011-2012 הוא שירת תקופה של חמישה חודשים בבאקו, אזרבייג'ן. הוא חתם על החוזה המיוחד.
מקסים הוחתם על החוזה המיוחד בחו"ל, בהגעתו לשגרירות, בסמיכות לתחילת ההעסקה. לגישתו נמנעה ממנו האפשרות לבדוק, להתייעץ ולבחון לעומק את ההסכמים היות והוא כבר שהה במדינת השירות.
מקסים (כמו עומר) קיבל שכר כולל בסך 3,100$ ולאחר שישה חודשים בסך 3,550$, סכום אשר כולל שכר ארץ + חו"ל, תוספת גלובאלית של 25%, קצובת נסיעות, אש"ל וכו'.
לטענתו של מקסים, השכר שקיבל בגין שעות נוספות אינו משקף את כמות השעות שבהן עבד בפועל. מקסים דורש בגין עבודתו באותן שעות סך של 84,731.06 ₪.
4. מדינת ישראל (להלן – המדינה או הנתבעת) ציינה בכתב ההגנה כי אין חולק שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה) לא חל על התובעים.
התובעים הועסקו לפי החוזה המיוחד.
עומר המשיך עבודתו במשרד עד לשנת 2015 במספר נציגויות ישראל בעולם (חלק מן התקופה ב"חוזה מתגבר") - בניגריה, נורבגיה, ניירובי, פולין, הלסינקי וירדן.
מקסים המשיך את עבודתו עד ליום 9.2.16 במספר נציגויות ישראל בעולם (חלק באמצעות חוזה מתגבר וחלק לפי חוזה מיוחד) - בניו דלהי, אוסלו, גאנה, סוצ'י, אסמרה, מילאנו, ארמניה ובוקרשט.
מתכונת עמ"י מיוחדת סוכמה עם משרד האוצר ביולי 2009 בעקבות משבר העסקה ותביעות מאבטחים שהועסקו אז דרך חברת "מודיעין אזרחי". בהתאם, נקבע בחוזה המיוחד כי על העסקת העובד לפי החוזה יחולו הוראות פרק 18 בשכר ותנאי שירות (שות"ש) כפי שנקבעות מפעם לפעם על ידי הוועדה הבין-משרדית, בראשות הממונה על שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. הוראות השות"ש והחלטות הוועדה מהוות חלק בלתי נפרד מהחוזה המיוחד. כמו-כן, הוחלט כי הוראות התקשי"ר אינן חלות על עמ"י. מאבטחים במדינות רמה 1 הינם תחת חוזה שכר כולל וגלובאלי אשר אינו משולם ביחס לשעות עבודה בפועל. לצורך כך נקבעו טבלאות שכר ייחודיות הנגזרות משכר השליחים באותן מדינות. כמו-כן, נקבעו תנאים מיוחדים להעסקת מאבטחים, ביניהם כי שכרם של המאבטחים הינו גלובלי והוא אינו מותנה בכמות השעות שיעבדו בפועל, לכן אין הם מחויבים ברישום ודווח על שעות העבודה.
סוגיית אי תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על מאבטחי נציגויות בחו"ל נדונה בפסיקה ונקבע כי מכוח סעיף 30(א)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה מאבטחי נציגויות בחו"ל מוחרגים מתחולתו של החוק.