אשר לעומר, נאמר בכתב ההגנה כי החוזה המיוחד הוא המסמך לפיו הוא עבד והוא זה שקבע את תנאי שכרו. מסמך זיכרון הדברים מהווה "שיחה פתיחה" להיכרות המקום מבחינת תנאי השירות. יתרה מכך, לא נכתב או נקבע דבר בנוגע לשכר נוסף של שעות נוספות, אלא צוין כי תנאי העסקתו יהיו כשל עמ"י אבטחה בתנאי שכר מיוחדים. לא נאמר או הובטח לטפל בנוגע לשכר עבור שעות עבודה חריגות. הדיון שהתקיים בזיכרון דברים ואחר כך במברקים נוגע רק לצורך באישור המטה לשעות עבודה חריגות ולמטרה להפחית את העומס בעבודת המאבטחים. לא הובטח ולא דובר על שכר לשעות נוספות, אשר סותר את תנאי השכר של עמ"י. זאת ועוד, לקצינת מטה ולקב"ט אין כל סמכות לקבוע את תנאי ההעסקה של עובדיהם. הסמכות נתונה בידי הוועדה הבין-משרדית באגף הממונה על השכר במשרד האוצר. אכן בזיכרון דברים נכתב בטעות שיחולו על העובד הוראות התקשי"ר ואילו כבר בתחילת החוזה נאמר במפורש שהוראות התקשי"ר אינן חלות על עובד עמ"י, אך קשה לקבל את הטענה שהתובע 1 לא טרח לקרוא את החוזה בגלל הסתמכותו על זיכרון הדברים.
שכר מאבטחי עמ"י הוא גלובלי; אם בחודש מסוים המאבטח לא יעבוד שעות נוספות, הוא עדיין יהא זכאי לקבל תוספת שעות נוספות של 25%, כך גם אם הייתה חריגה מהשעות הנוספות בהתאם לדרישת הממונה, השכר הגלובלי יעמוד על כנו.
אשר למקסים, קיימת תביעה אחרת שם העלה התובע 2 טענות אחרות כנגד המדינה (סע"ש 41765-02-17 מקסים קירין נ' משרד החוץ).
מקסים הוחתם על חוזה מיוחד כמו כל עובד עמ"י, ולא חתם על מסמך היכרות או זיכרון דברים.
אין כל בסיס לטענה שלא ניתן לבחון חוזה לעומק מחוץ לגבולות המדינה. כל טענות התובעים על קיפוח בשכרם ועל כך שהתשלום של שכרם לא היה מספק, דינן להידחות.
5. ראיות שנשמעו
ביום 17.4.18 התקיימה ישיבת הוכחות שבה נחקרו שני התובעים על תצהיריהם.
כמו כן, העידו מטעם התובעים מר יואב חובב, מר ברק שדות ומר עידו רצון, שלושתם עבדו אצל הנתבעת כמאבטחים בנציגויות בחו"ל על פי החוזה המיוחד.
מטעם הנתבעת הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו גב' אלבז, סגנית מנהל מחלקת שכר ותנאי שירות האגף הון אנושי במשרד החוץ, אשר חתומה על זיכרון דברים עם התובע 1; וכן מר נאור בצלאל, פרויקטור בחטיבת הביטחון של משרד החוץ – בטמ"ח (להלן – מר בצלאל), האחראי על צוות אבטחה בכ-50 נציגויות ישראל ברחבי העולם, שהצהיר לגבי תנאי העבודה של המאבטחים עמ"י בנציגויות בחו"ל.