פסקי דין

סעש (ת"א) 61102-03-17 עומר ווזנר נ' מדינת ישראל - חלק 4

26 נובמבר 2018
הדפסה

לאחר שהסתיימה שמיעת הוכחות בתיק, הגישו ב"כ הצדדים סיכומים בכתב והתיק הועבר להכרעה.
יצוין כי ב"כ התובעים צירף מסמכים לסיכומים, מבלי שהוא קיבל רשות לכך. לסיכומי תשובה הוא צירף "דוח מבקר המדינה לשנת 2016", זאת מבלי שהגיש כל בקשה לקבל את המסמך החדש, שלגביו לא ניתנה לנתבעת הזדמנות להגיב ולהתגונן. אנחנו לא נתייחס למסמכים החדשים שהוגשו על ידי ב"כ התובעים ללא רשות.

6. העסקת מאבטחים עמ"י בחו"ל – אי חלות חוק שעות עבודה ומנוחה

אין מחלוקת שעל עבודת התובעים לא חל חוק שעות עבודה ומנוחה, וכך אף הסכימו מפורשות ב"כ הצדדים בדיון מיום 17.4.18 (ראו ע' 6 ש' 13 לפרוטוקול הדיון).

משלא חל חוק שעות עבודה ומנוחה, אין איסור לקביעת שכר עבודה גלובאלי, הכולל בתוכו גם שעות נוספות.
כך נקבע מפורשות בע"ע 204/06 מדינת ישראל נ' לשם אלוני (21.8.07).

אותו פסק דין דן בדרישה לתשלום בגין כוננויות (בשונה מענייננו), אך גם קבע כלל של אי חלות חוק שעות עבודה ומנוחה.
נאמר שם (על ידי כב' השופט ש' צור):
"מעמד של עמ"י או עמ"י-מ"ח, הוא מעמד מיוחד הנמצא בתווך שבין עובד מדינה מן המניין הנשלח לביצוע עבודתו בחו"ל (שליח) לבין עובד מקומי שהוא אזרח מדינת השרות בחו"ל המועסק על פי הדין המקומי. עובד המועסק במעמד של עמ"י מגוייס לתפקידו בחו"ל ולכן אינו "שליח", אך הוא שונה מעובד מקומי רגיל בכך שעל העסקתו חל החוק הישראלי (לעניין מעמדו המיוחד של עמ"י ראו ע"ע 394/06 מאיר דרור – מדינת ישראל וחברת אל-על; טרם פורסם).

על העסקתם של עמ"י חל החוק הישראלי. עובדה זו עולה מן החוזה המיוחד לפיו הועסק המשיב, כמו גם מהוראות השות"ש ונדמה שאין חולק על כך. עם זאת, קבע בית הדין האזורי – בצדק – כי על המאבטחים (עמ"י - מ"ח) לא חל חוק שעות עבודה ומנוחה, וזאת מכוח הוראות סעיף 30(א)(2) המוציא מתחולת החוק עובדי מדינה שתפקידם מחייבם לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות. כמו כן קבע בית הדין האזורי – אף זאת בצדק – כי על עמ"י ועמ"י - מ"ח, לא חלות הוראות התקשי"ר, זאת מכח הוראה מיוחדת בסעיף 01.024 שבו.
...
על רקע העובדה שעל העסקת עמ"י לא חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה והוראות התקשי"ר, אין כל פסול בקביעת שכר הכולל תוספת גלובלית שנועדה לפצות את העובד על שלל של מטלות או תנאי עבודה הכרוכים בביצוע תפקידו ובכלל זה עבור כוננות".
(ההדגשות לא במקור)

דרישת התובעים היא לתשלום של שעות שבהן עבדו, מעבר ל"שעות רגילות" על פי חוק ועוד 60 שעות נוספות בחודש, אשר נכללו בסיכום איתם (לגבי עומר, אף סוכם מפורשות בזיכרון הדברים, שהוא רואה כחוזה מחייב שנחתם איתו). הדרישה היא לפי ה"שכר הרגיל".
אולם, המושגים של "שעות רגילות" ו"שעות נוספות" לקוחים מחוק שעות עבודה ומנוחה. ספק אם אפשר לאמץ ההגדרה של מושגים אלה (או אחרים, כמו "יום העבודה הרגיל"), אם החוק אינו חל.

עמוד הקודם1234
5...9עמוד הבא