ב(2)(ב) מכוח חובת תום הלב, יש לראות בתובעת כמי שביקשה, בהתנהגותה, לסיים את עבודתה בנתבעת ביום 25/01/15
54. לעיל קבענו, כי אינננו רואים הכרח להכריע בטענת הנתבעת שלפיה: התובעת נהגה כלפיה ב"חוסר תום לב מהותי", בחוסר הגינות, ובחוסר נאמנות בכוונה לזכות בכפל שכר.
אף על פי כן, חובת תום הלב, אשר חולשת על כל תחומי המשפט, ובוודאי על חוזי עבודה, דורשת גם מבט על פי אמות מידה אובייקטיביות. לעמדתנו, על פי מבט כזה, מצופה היה מן התובעת לפעול אחרת: להודיע למעסיקתה כי היא צפויה להתחיל לעבוד במקום חדש, בו זמנית עם תקופת ההודעה המוקדמת, לבקש את רשותה לכך, או להגיע להסכמות כאלו ואחרות עמה.
55. לעובדה כי התובעת לא פעלה כך ישנן תוצאות משפטיות. על התוצאות העשויות לנבוע מהפרת סעיף 39 לחוק החוזים, עמד בית המשפט העליון, עוד מימים ימימה בציינו: "סעיף 39 לחוק החוזים אינו כולל כל הוראה באשר לתוצאות נובעות מתוך כך, שבעל חוזה אינו מקיים את החוזה בתום-לב ובדרך מקובלת. אין משמעות הדבר, כי זו חובה מוסרית בלבד, שאין לה נפקות משפטית. היעדר הוראה באשר לתוצאות הנובעות מאי-קיום החובה האמורה בסעיף 39 לחוק החוזים, מקורו בעובדה, שתוצאות אלה אינן אחידות, אלא הן משתנות על-פי ההקשר בו מתעוררת השאלה. לעתים תוצאת אי-קיום החובה היא בתשלום פיצויים או במתן אכיפה. לעתים התוצאה היא בשלילת פיצויים או אכיפה מהצד המפר. לעתים תוצאת ההפרה היא במתן כוח לבעל החוזה האחר לפעול פעולות מסוימות בתחום החוזה, שאחרת היו נחשבות להפרה, או שלילת כוח, הנתון לבעל החוזה המפר על-פי הוראות החוזה. לעתים התוצאה אינה אלא זו, שהפעולה, שבוצעה תוך הפרת החובה, אינה משתכללת ואינה תופסת...".
56. נראה לנו, כי מתוקף סעיף 39 לחוק החוזים, התוצאה המוצדקת בנסיבות העניין היא, שיש לראות בהתנהגות התובעת – התחלת עבודתה בחוגלה, תוך הפרת התחייבותה לשהות בכוננות לטובת הנתבעת, מבלי להודיע על כך לנתבעת, ותוך הפרת חובתה לקבל אישור לעבודה נוספת - משום הודעה לנתבעת על סיום עבודתה ביום 25/01/15, בטרם הסתיימה תקופת ההודעה המוקדמת; או בקשה שכזו מצד התובעת. בד בבד, יש לראות בנתבעת כמי שנעתרה לבקשה זו, כך שיחסי העבודה הסתיימו ביום 25/01/15 - בהסכמה. נראה כי ניתוח כזה הולם את האופן שבו ראה את הדברים מר יהודאי, כפי שהעיד בפנינו.
57. מאחר ששני המבנים המשפטיים מובילים לתוצאה זהה, אין לנו צורך לבכר מי מהם. התוצאה היא כי התובעת אינה זכאית לסעדים הכלולים בתביעתה.