פסק דין
בתביעה שמונחת לפנינו, עתרה התובעת לאכוף על הנתבעת, מעסיקתה לשעבר, לשלם לה שכר וזכויות נוספות, בגין התקופה שבין התאריכים 26/01/15 – 11/03/15, שמהווה חלק מתקופת ההודעה המוקדמת שנמסרה לה עם פיטוריה בחודש דצמבר 2014. הגנת הנתבעת, אשר סבורה כי אינה חבה לתובעת מאומה, נסמכת על התנהגות התובעת במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ועל התוצאות שיש לייחס להתנהגות זו.
1. להלן יפורטו העובדות העיקריות הצריכות להכרעתנו, אשר רובן ככולן אינן שנויות במחלוקת:
א. הנתבעת היא חברה בע"מ, שעוסקת בתחום תעשיית הנייר ומוצריו, שמה הקודם הוא "מפעלי נייר אמריקאיים ישראלים בע"מ". לפי הערת הנתבעת היא פועלת תחת "קבוצת נייר חדרה", יחד עם חברות נוספות שעוסקות גם הן בתחום הנייר ו/או צרכי המשרד.
ב. התובעת היא כלכלנית.
ג. ביום 27/02/07 נחתם הסכם עבודה בין התובעת לבין הנתבעת, לפיו החל מיום 15/04/07 תועסק הראשונה בשירות האחרונה, במשרה של כלכלנית בחטיבת התשתיות. חוזה העבודה צורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "חוזה העבודה", או "הסכם העבודה"). בפועל, התובעת החלה עבודתה בתאריך 17/04/07. במהלך שנות העסקתה ביצעה התובעת תפקידים שונים בתחום התמחותה.
ד. ביום 24/11/14 זימן סמנכ"ל הכספים של הנתבעת, מר גדי קוניא, את התובעת לשימוע לפני פיטורים, בעילה של "התייעלות וצמצום תקנים". השימוע נקבע ליום 25/11/14, אך התקיים בפני מר קוניא ביום 27/11/14.
ה. ביום 10/12/14 נמסרה לתובעת הודעה על סיום העסקתה אצל הנתבעת. מועד סיום ההעסקה נקבע ליום 11/03/15, בשים לב לכך שעל פי חוזה העבודה, במקרה של פיטורים הייתה התובעת זכאית להודעה מוקדמת בת 90 ימים. עוד נקבע באותה הודעה, כי על התובעת להמשיך לעבוד בהתאם להוראות הממונים עליה, ובאם תבחר שלא להגיע (לעבודה) תיאלץ הנתבעת "לקזז" אותם ימים. יובהר כבר כעת, כי לתובעת אין כל טענה באשר לפיטוריה – עילתם או ההליך שבו נעשו.
ו. מפאת חשיבות הדברים נביא את עיקרי הדברים שנכתבו בהודעה המוקדמת, כלשונם:
"בהמשך לשיחת השימוע שנערכה לך ביום 27/11/2014 ולאחר שנשקלו שוב הדברים, הרינו להודיעך בזאת על סיום עבודתך בחברתנו בתאריך 11/03/2015.
עד תאריך זה עליך להמשיך את עבודתך בהתאם להוראות הממונים. במידה ותבחרי לא להגיע נאלץ לקזז ימים אלה בעת עריכת גמר החשבון.
בסיום עבודתך בפועל, הנך מתבקשת להחזיר את כל פריטי ציוד החברה שנמצאים ברשותך (*). כל המגיע לך בגין תקופת עבודתך בחברתנו כגמר חשבון ישולם לך עם משכורתך האחרונה. כספי הפיצויים והתגמולים שהצטברו לזכותך בקופת הגמל ישוחררו לטובתך. אנו מודים לך על תקופת עבודתך בחברה ומאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך.".
ז. במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (לטענת התובעת – ביום 25/12/14) התקיימה שיחה בין התובעת לבין מר גדי קוניא. הצדדים חלוקים באשר לתוכן הפגישה וההסכמות אליהן הגיעו במסגרתה. עם זאת, מגרסאות הצדדים עולה כי לכל הפחות, במהלך אותה פגישה מר קוניא התיר לתובעת שלא להתייצב במקום העבודה באופן סדיר מאותה עת ואילך.
ח. במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, לאחר השיחה האמורה, התובעת התייצבה במקום העבודה, כדי לבצע עבודות כאלו ואחרות, פעמים ספורות. זאת בהתאם להוראת הנתבעת. כמו-כן, התובעת השיבה לפניות טלפוניות של נציגי הנתבעת אליה.
ט. באותה עת התובעת חיפשה מקום עבודה אחר. היא באה במגע עם חברת חוגלה-קימברלי (להלן: "חוגלה"), אשר לפי טענת הנתבעת, באותה עת השתייכה "לקבוצת נייר חדרה" ו"פעלה תחת אותו אשכול חברות". אין מחלוקת כי מר קוניא דיבר בשבחה של התובעת לפני חוגלה והמליץ לחוגלה לזמנה לראיון.
י. במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, התובעת התקשרה עם חוגלה בחוזה עבודה, וביום 26/01/15 החלה לעבוד בחוגלה. אין חולק כי התובעת לא מסרה על כך הודעה לנתבעת.
יא. במהלך חודש פברואר 2015 נודע לנתבעת דבר תחילת עבודת התובעת בחוגלה, ואז הורתה להפסיק לשלם לתובעת את שכרה וזכויותיה. בפירוט, הנתבעת לא שילמה לתובעת מאומה בעד התקופה 01/02/15 – 11/03/15. כמו כן, הנתבעת קיזזה מהסכומים שחבה לתובעת במסגרת גמר החשבון שבוצע לה בתלוש פברואר 2015, סך של 2,934.08 ₪ ("הפרשי שכר") - חלק יחסי משכר ינואר 2015 (החלק שמתייחס לתקופה שבה הועסקה בחוגלה), נכון לאותה עת כבר שולם לתובעת במלואו.
יב. במכתב נושא תאריך 03/08/15 פנה ב"כ התובעת לנתבעת, ודרש כי הנתבעת תשלם לה שכר לתקופה שמתאריך 26/01/15 ועד תאריך 11/03/15. זאת על יסוד הטענה לפיה הנתבעת ויתרה על המשך עבודת התובעת. במכתב נושא תאריך 12/08/15 דחתה הנתבעת את דרישות התובעת וטענותיה, ובפרט דחתה את הטענה כי ויתרה על עבודת התובעת ב"יתרת ההודעה המוקדמת".
יג. משראתה כך התובעת הגישה את תביעתה דנא.