29. ביחס למועד בנייתה של אותה גדר בנויה, טענה התובעת בעדותה שהגדר הנדונה נבנתה בשנות ה- 80-90 (עמ' 17 לפרוטוקול, שורה 15), ואילו אחיה אישר שהיא נבנתה בשנות ה- 80 (עמ' 32 לפרוטוקול, שורה 28).
הנתבע מס' 3 טען בתצהירו (סעיף 2.4) שהגדר נבנתה עוד בשנת 1974.
30. אף שהמועד המדוייק של בניית הגדר לא הוברר עד תום, ניתן לקבוע כי עדותו של הנתבע מס' 3 בנקודה זו משקפת באופן הנכון ביותר את המציאות.
נתבע זה התגלה בעדותו לפניי כעד אמין, והוא כלל לא נחקר על עדותו בעניין שנת בניית הגדר.
לעומתו, התובעת, שאינה מתגוררת בחלקה משנת 1979 (על כך בהמשך), מסרה עדות שהתאפיינה לעיתים בחוסר דיוק, לרבות ביחס למועדים ותאריכים, ויעיד על כך טווח הזמנים הגדול שמסרה ביחס למועד בנית הגדר (יש לציין כי כאשר נשאלה התובעת על ידי בית המשפט האם כאשר עזבה את בית הוריה בשנת 1979 הגדר הבנויה היתה קיימת, היא השיבה כי היא אינה זוכרת – עמ' 19 לפרוטוקול).
אחיה יוסף אמנם טען שהגדר נבנתה "עוד בשנות ה- 80", ואולם הוא אך אישר שאלה שהופנתה אליו בחקירה הנגדית בנוסח זה, ולא מסר באופן עצמאי מועד מדויק של בניית הגדר שסותר את המועד שהוזכר בתצהירו של יוסף פרחי.
כך או אחרת, גם לשיטת התובעת ואחיה, הגדר הבנויה היתה נמצאת בשטח משך עשרות שנים עובר להגשת התביעה.
31. הצדדים נחלקו בשאלה, האם הגדר הבנויה הוקמה על אותו תוואי בו עברה גדר הרשת ההיסטורית, שחילקה את החלקה לרוחב משחר ימי החזקת המשפחות בחלקה.
בעניין זה מלמד חומר הראיות, במאזן ההסתברויות, כי הגדר הבנויה עברה בתוואי דומה לתוואי בו עברה גדר הרשת.
ראשית, כך העיד יוסף פרחי, שהותיר רושם חיובי ביותר מבחינת אמינות ומהימנות.
שנית, כך אישרה התובעת בעצמה, בחקירתה הנגדית (עמ' 27 לפרוטוקול):
"ש. לפני שהייתה גדר אבן בנויה הייתה שם גדר רשת בנויה לאורך כל החלקה?
ת. אני לא זוכרת. אני חושבת שכן.
ש. תאשרי שגדר האבן בנויה על תוואי השטח של גדר הרשת?
ת. כן."
שלישית, עיון במפות מדידה המשקפות את המצב כיום בשטח (למשל ת/2), מעלה כי הגדר הבנויה נמצא כמעט באותה נקודת גובה בה מצויה הגדר שחצצה בין הבתים המשפחות והמחסנים (ואשר היתה קיימת עוד בימים בהם היתה גדר הרשת ממזרח), והיא מהווה המשך ישיר וטבעי של אותה גדר.
הדעת נותנת כי גדר הרשת היתה אף היא המשך טבעי, בקו ישר, של הגדר שחצצה בין הבתים והמחסים, והגדר הבנויה החליפה אותה מבחינת מיקום.
אגב, אמרנו שהגדר הבנויה נמצא "כמעט" באותה נקודת גובה של הגדר שחצצה בין הבתים, אך עיון מדוקדק מעלה כי היא מעט יותר נמוכה, כך שאם היא הוזזה (כטענת התובעת ואחיה) לעומת המיקום ההיסטורי של גדר הרשת, נראה כי היא הוזזה דרומה, באופן שהקטין את חלקם של משפחת פרחי, ופעל דווקא לטובת משפחת התובעת.
רביעית, בנוסף לכך שהגדר הבנויה מהווה המשך ישיר של הגדר שחצצה בין הבתים, היא ככל הנראה מביאה לתוצאה סופית של שוויון מבחינת השימוש הייחודי "דה פקטו", שעשתה כל אחת מהמשפחות, וזאת אם נביא בחשבון את החלק מצד צפון אליו פלשה משפחת עדן ועשתה בו שימוש, למרות שלא היו לו זכויות בו (על כך בהמשך).
חמישית, מאז הוקמה הגדר הבנויה, ובמשך עשרות שנים עד התביעה, אין עדויות של ממש לכך שמשפחת עדן הקימה קול זעקה כנגד בנייתה, עד לשנת 2008 (אז פנתה התובעת באמצעות בא כוחה לנתבעים), ובכך יש ללמד שהגדר הבנויה שיקפה, כמו גדר הרשת, את החלוקה שהיתה מקובלת ומוסכמת על משפחת עדן.