52. על אף האמור, יש להעיר כי שונים הם פני הדברים ככל ויקבע כי הרשות שניתנה לנתבעים הינה בלתי הדירה, כפי טענת הנתבעים, כי אז הרישיון אינו ניתן לביטול.
53. בנסיבות המקרה לפנינו, איני רואה מקום להרחיב יתר על הנדרש בנקודה זה, שכן ברור כי הרשות מכללא אשר ניתנה לנתבעים ע"י שתיקת התובעת אינה מגיעה לכדי רשות בלתי הדירה, די להפנות לדברים הממצים שנאמרו ע"י כב' השופט זילברטל בעניין נחום הנ"ל, שם פסקה 22:
"לגישתי, ככלל יש לנהוג במשנה זהירות ביחס לקביעה כי רשות היא בלתי הדירה, וזכות שכזו תוסק אך במקרים חריגים ויוצאי דופן. בצד זאת, כאשר עסקינן ברשות מכללא במקרקעי ציבור, שנוצרה עקב מחדלן של הרשויות מלפעול לסילוקו של מסיג גבול במקרקעין, אין מקום לקביעה כי זכותו של בר-הרשות התגבשה לכדי רשות בלתי הדירה.
[...]
אכן, פעולות האכיפה של הרשויות נגד פולשים למקרקעי ציבור אורכות זמן רב לעיתים, וכפי שנלמד מן המקרה שלפנינו – לעיתים אף זמן רב מידי. במקרים חריגים ונדירים ביותר, יכול ובית המשפט ייקבע כי הפולש הפך לבר-רשות במקרקעין נוכח שתיקת הרשויות, תוך שייחס בכלל שיקוליו משקל הולם לפעולות האכיפה הרבות שעל הרשויות לבצע בהקשר זה. ואולם, רשות שכזו לא תתגבש לכדי רשות בלתי-הדירה, וזאת נוכח האינטרס הציבורי בדבר השמירה על רכוש הציבור והרצון שלא לתמרץ פולשים על-ידי הקניית רישיון שאינו ניתן לביטול ויצירת זכות מעין צמיתה בנכס" [ההדגשות הוספו, א.א.א.].
54. מאותן סיבות המנויות לעיל, ומאחר וגם בענייננו מדובר ברשות מכללא שניתן היה ללמוד עליה משתיקת התובעת, הרי שלאור ההלכה הפסוקה, גם בענייננו לא התקיימו הנסיבות החריגות המצדיקות לקבוע כי הרשות שניתנה לנתבעים הינה בלתי הדירה, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה כי השימוש שעשו הנתבעים במקרקעין היה ללא תשלום תמורה כלשהי לתובעת, ולכן עסקינן ברשות חינם שגם לגביה נקבע בהלכה הפסוקה כי רשות חינם במקרקעי הציבור לעולם אינה יכולה להיות בלתי הדירה (ראו: רע"א 977/06 מרדכי בן חמו נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות ואח', (פורסם במאגרים המשפטיים, 17.05.2006)).
55. לאור האמור לעיל, הנני דוחה את טענות הנתבעים, ואיני מכירה במעמדם של הנתבעים כברי רשות בלתי הדירה, ולכן יש לסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין בהקדם.
בשולי הדברים
56. בטרם סיום מלאכת כתיבת פסק הדין בתיק זה, יש מקום להתייחס למספר טענות נוספות שהעלו הנתבעים בסיכומיהם ולא קיבלו עד כה מענה בפסק הדין כמפורט להלן.