בהמשך, הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם מר שמעון סויסה – שמכהן בתפקיד ראש מועצת חצור הגלילית החל משנת 2008 ועד למועד שבו נחתם תצהירו (להלן: "מר סויסה"), אשר חזר על טענות מר אלול ביחס לתמיכת הרשות המקומית בנתבעים וניהול מו"מ עם התובעת, והוסיף כי כפי הידוע לו התובעת לא התנתה את פינוי הנתבעים מהמקרקעין עת נדרשה להעביר לבעלותם את המגרשים שעליהם בנויים דירות הנתבעים.
20. ואילו מטעם הנתבעים 6-7 הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבעת 7, אשר חזרה באופן עקבי על הטענות העולות מכתב ההגנה, והוסיפה כי רק לאחרונה הובא לידיעתה את דבר קיום הליך משפטי קודם שבו נקטה התובעת נגד חלק מהנתבעים ובמסגרתו הצדדים הגיעו להסכמה כי הנתבעים להליך יקבלו את החזקה במקרקעין בתמורה לתשלום מלוא ערך הקרקע והוצאות הפיתוח וכנגד חתימה על הסכמי פיתוח עם הנתבעים.
גדר המחלוקת
21. למקרא טענות הצדדים, אנו למדים כי בין הצדדים אין מחלוקת בדבר היותה של התובעת בעלים רשום על המקרקעין [בהתאם לנסחי הרישום שצורפו לתצהיר המפקחת – גב' נפתלי], ועל כך שלנתבעים אין זכות קניינית במקרקעין עפ"י חוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
22. מעבר לכך, וכפי העולה מהודאת הנתבעים בכתבי ההגנה, הרי שאין מחלוקת כי הנתבעים עשו שימוש במקרקעין נשוא המחלוקת, והשאלה שבמחלוקת היא: האם הנתבעים קיבלו הרשאה מפורשת או מכללא מאת התובעת להחזיק ולהשתמש במקרקעין? וכן - האם יש מקום לסלק את ידם של הנתבעים מהמקרקעין? ומה הוא היקף "הפלישה" הנטען למקרקעין ?
עדויות
23. כאמור, ראיות הצדדים הובאו בתצהירים, ואלו נשמעו לפניי בשני דיוני ההוכחות שהתקיימו בתיק: ביום 19/6/2017 נשמעה עדת התביעה – גב' נפתלי, וכן עדי ההגנה – הנתבעת 7, הנתבע 2 והנתבע 4; ואילו ביום 20/11/2017 נשמעו שאר עדי ההגנה – מר סויסה, מר אלול והנתבע 1.
דיון והכרעה
24. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, בחינה ושקילה לכלל הראיות שהובאו בתיק, נחה דעתי כי יש לקבל את התביעה, וזאת לאחר הנימוקים שיובאו על ידי להלן.
25. כפי העולה מכתבי התביעה – עילת התביעה לסילוק יד הנתבעים מבוססת על הוראת סעיף 16 לחוק המקרקעין הקובע כי: "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין", וכן מבוססת העילה על עוולת הסגת גבול כמשמעותה בסעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), ושלפיו: "הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין [...]".