התביעה שכנגד
47. מאותם נימוקים ממש, ואף ביתר שאת, יש לקבל את התביעה שכנגד במלואה. ומדוע ביתר שאת? שכן כל ההפלגות בגינן לא בוצעו תשלומים יצאו לדרכן בחודשים נובמבר 2014 עד פברואר 2015, ראו נספח כג' לתצהיר גת. כלומר – במועדים אלו כבר המחלוקות בין הצדדים היו ידועות; הנתבעת סירבה להציג מסמכים; ענתה על שאלות ההבהרה שהופנו אליה מהתובעת, תוך הצהרה חד משמעית שהיא פועלת "לפי הסיכום". באותם מועדים כאמורים כבר נדלקו אצל התובעת כל נורות האזהרה; הצעת המחיר מחברת UGS היתה ידועה לה.
48. אזכיר כי בין הצדדים לא היה באותו מועד הסכם קבע; שיטת ההתקשרות היתה פרטנית לכל הפלגה והפלגה; לא היה כל צורך במתן "הודעה מוקדמת" לסיום ההתקשרות, כפי שאירע בפועל בסופו של יום. לכן, אם סברה התובעת שמחירי הנתבעת אינה עומדים במוסכם, היה עליה לחדול מכל התקשרות פרטנית נוספת ובוודאי שלא לאשר את החשבוניות; לגרום לנתבעת לבצע את העבודה, תוך נשיאה בכל העלויות הכרוכות בכך ותוך ויתור על עסקאות אחרות; ולבסוף להעלות טענת קיזוז, טענה שלא הועלתה בזמן אמת (כזכור בזמן אמת הועלתה טענה שטרם התקבלו תקבולים מהמזמין).
49. לגבי ההתחשבנות עצמה – אין לי אלא להפנות לסעיפים 13-30 לסיכומי הנתבעת, שם מפורט החוב, תוך התייחסות לכל חשבונית וחשבונית והפניה לאסמכתא המתאימה; אברהמי וטפרמן אף הם אישרו, במיילים שונים שנשלחו בחודש בפברואר 2015 כי "הסכומים נכונים והתשלום יבוצע ברגע שיתאפשר", ראו נספח כ"ד לתצהיר גת.
50. איני מקבלת את האמור בסעיף 7 לסיכומי התגובה של התובעת, שם נטען כי לא אושר סכום של 68,387$. נוכחתי לדעת כי הנתבעת שלחה חשבוניות על יסוד המוסכם והנהוג בין הצדדים בתקופת שיתוף הפעולה. אברהמי אישר בעדותו שהחשבוניות נבדקו ואושרו על ידו, ראו עדותו בעמ' 52-56; גת הבהיר בחקירה חוזרת על אילו חשבוניות נסמכת הדרישה לתשלום הסך של 76,861$, ראו חקירתו בעמ' 117-120. סבורה אני כי די במסמכים ועדויות אלו כדי לבסס כדבעי את התביעה שכנגד, במלואה.
51. הוא הדין לעניין הריביות הנתבעות בתביעה שכנגד – הנתבעת צירפה את הפירוט בסעיף 59 לתצהיר גת, ובנספח כ"ח לתצהירו. התובעת לא חלקה על דרך החישוב, ומשקבעתי כי אכן היה מקום לשלם את הדרישות במועדים המוסכמים (הוצאות עם דרישה; מחצית מהרווח תוך 60 יום מקבלת הכספים מהמזמין), יש לשלם גם הצמדה וריבית כנדרש.
טענות נוספות שהועלו לעניין הפרת ההסכם בתקופת שיתוף הפעולה