ההליכים בפניי
17. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפניי ביום 24/11/16 דחיתי את בקשת הנתבעת לצרף את המזמין כצד ישיר להליך, וזאת בין היתר לאחר שהסתבר שהמזמין שילם את מלוא התמורה לתובעת ואין למעשה הכחשה שהצדדים סיכמו שהתובעת תהווה צינור להעברת הכספים.
18. כמו כן, קבעתי בסעיף 7 להחלטתי כדלקמן: "סברתי וכך הצגתי בפני הצדדים בתחילת הדיון כי השאלה העיקרית שבמחלוקת תהא שאלת פרשנות ההסכמים הישירים שנחתמו בין התובעת לנתבעות, ובמיוחד לעניין השאלה מהם התשלומים להם הייתה זכאית הנתבעת, האם מחירי עלות פלוס רווח מסוים או מחירים מוגדרים מראש. ברי, כי יש להשליך מהקביעה שתיעשה בעניין זה לדרישת התובעת לקבל את פירוט ההוצאות, שכן כלל שתתקבל פרשנות הנתבעת, הרי הוצאותיה בפועל אינן רלוונטיות כלל ועיקר" (הדגשות לא במקור).
19. על בסיס החלטה זו הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית – אברהמי וטפרמן מטעם התובעת, וגת מטעם הנתבעת. כאן אציין כי התובעת טענה שהקשר בזמנו התנהל מול עופר אלעד (להלן: "אלעד"), הנתבע 3, ויש לזקוף לחובת הנתבעת את העובדה שזה האחרון לא הובא לעדות. בעניין זה טענה הנתבעת כי אלעד אינו עובד יותר בנתבעת וכי קיים סכסוך בינו לבין גת (ראו עדות גת בעמ'19 שו' 7; עמ' 22 שו' 4), וממילא גת בקיא בכל הפרטים הנדרשים לתביעות שבפניי. כך או כך, מי מהצדדים לא בקש לזמן לעדות את אלעד ושלושת המצהירים הם אלו שנחקרו בפניי. בתום הליך ההוכחות הוגשו סיכומים בכתב, להלן הכרעתי, וראשית להלכות הרלוונטיות, בקצרה.
זכאות למתן חשבונות
20. בע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, נא(4) 337, 344 פירט בית המשפט את שני השלבים בהם מתנהלת תובענה למתן חשבונות (ההדגשות שלי): "כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון, עליו להוכיח קיומם של שני תנאים: ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות (...) שנית עליו להוכיח- ולו לכאורה- כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות" (...) אם התקיימו תנאים אלו, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות- כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי- ייתן בית- המשפט צו למתן חשבונות".
21. במקרה שלפנינו, וכפי שציינתי בהחלטתי מיום 24/11/16, "זכות התביעה לגבי הכספים אודותיהם מבוקש לקבל חשבונות" מתקיימת רק מקום שאכיר בפרשנות התובעת להסכם הביניים. במקרה כזה, וככל שאקבע שאכן ב"עלויות בפועל" עסקינן, ומאחר ושיתוף הפעולה שבין הצדדים מקים את אותה מערכת יחסים מיוחדת (התנאי הראשון למתן חשבונות), אורה על מתן חשבונות כמבוקש. ככל שאקבל את פרשנות הנתבעת ואקבע כי דובר על "מחירים", אזי לתובעת לא עומדת זכות תביעה מכוח אותם מסמכים מבוקשים. לכן, יש תחילה להכריע בשאלת פרשנות ההסכם הזמני שבין הצדדים בתקופת שיתוף הפעולה, וזאת כשאין מחלוקת שהסכם כולל בכתב אינו בנמצא.