פרשנות הסכם
22. דרך פרשנות חוזה נקבעה בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). סעיף 25(א) לחוק החוזים קובע כי: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". ההלכה בדבר פרשנות הסכם קובעת כדלקמן: "חוזה יפורש תוך בחינה מקבילה ומשותפת של לשון החוזה ושל נסיבות העניין, בכפוף לחזקה פרשנית – ניתנת לסתירה – שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון, דהיינו: את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב. החזקה ניתנת לסתירה במקרים שבהם למד ביהמ"ש, מתוך הנסיבות, כי הלשון אינה פשוטה וברורה כפי שנחזתה להיות במבט ראשון; וכי למעשה – עשויה היא להתפרש בדרכים אחרות מאלה שנראו ברורות בתחילת הדרך הפרשנית" (רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ ,פד"י סה (2) 563)).
23. כן אזכיר את הכלל הקובע כי יש לפרש הסכם באופן תכליתי: "ככל טקסט משפטי, נקודת המוצא לפרשנות החוזה מצויה בלשונו, והיא התוחמת את גבולות הפרשנות. ואולם, נקודת המוצא אינה נקודת הסיום. אכן, הפרשן איננו אך בלשן, ובצד בחינת השפה שבה בחרו הצדדים לעשות שימוש, שומה על בית המשפט להידרש גם לנסיבות החיצוניות אשר ליוו אותו, ועל רקע אותן נסיבות, לבחון, מה היה אומד דעתם של הצדדים במועד שבו נפגשו רצונותיהם ונכרת החוזה. נסיבות אלה מהוות מקור ל'איתורה' של התכלית הסובייקטיבית של החוזה, היא הכוונה המשותפת בעת חתימת החוזה ... "יש לנהוג בחיפוש אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים בזהירות מרבית ומתוך ניסיון לרדת לסוף דעתם. לשם כך, על הפרשן לבדוק בציציות את לשון החוזה ונסיבותיו החיצוניות באופן רציף ולנהוג במקצועיות ובזהירות בהתבסס על מכלול הממצאים" (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית נ' מדינת ישראל ([פורסם במאגרים], 11.5.2006). אם כך, מטרת פרשנות החוזה היא התחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים לחוזה : " מטרת-העל של ההליך הפרשני היא התחקות אחר אומד דעת הצדדים, וכי רק במקרים יוצאי-דופן – כאשר לא ניתן בשום אופן לברר את התכלית הסובייקטיבית – נאלץ בית המשפט לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה" (ע"א 8836/07, בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן) [פורסם במאגרים, ביום 23.2.2010].
24. בעת פרשנות ההסכם, על בית המשפט לבחון בין היתר את התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם. ראו לעניין זה ע"א 7281/15 קופאס פיננס (ישראל) בע"מ נ' אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ: "על בית המשפט לבחון את ההתקשרות בין הצדדים הן בראי ההסכם שנערך ביניהם והן בראי המהות האמתית של העסקה, לרבות התנהגותם של הצדדים בפועל" .