30. אברהמי טען בחקירתו שבהתבסס על טבלת המחירים שניתנה לו על ידי הנתבעת ביצע את תחשיביו ואת הרווח הצפוי לתובעת, ראו עדותו בעמ' 64 שו' 3-8; שו' 15; שו' 22. עוד עולה מהתכתובות וכן מהעדויות בפניי, שבהתבסס על הצעות המחיר שנתנה הנתבעת לתובעת, העלתה התובעת את דרישתה לתשלום מהמזמין – ראו בעניין זה לדוגמה מייל של אברהמי מיום 23/10/13: "אני אעביר את המחירים לגבי סומליה ל – MSC. הם יחליטו בהתאם". עם זאת הודה אברהמי בחקירתו שהמזמין הוא זה שהכתיב את המחירים: "אני לא הייתי שם, אבל MSC בכלל לא היו בשלב של להתדיין על מחירים. זה מה שאנחנו מוכנים לשלם תקחו או תעזבו" (עמ' 81 שו' 10-11). המחירים אותם שילמה MSC היו אף גלובליים: "500 דולר ליום למאבטח" (עמ' 81 שו' 20).
31. שוב נערוך סיכום ביניים – התובעת קיבלה רשימת מחירים מהנתבעת; בהתבסס על רשימה זו, בקשה לבצע תמחור מול המזמין; המזמין מראש נקב בתמורה אותה הוא ישלם, ולעיתים מחיר המזמין היה נמוך מהמחיר שבקשה הנתבעת. התובעת עשתה את שיקוליה היא, לעיתים החליטה לוותר על הפלגות : "היו הפלגות שלא היו משתלמות מלכתחילה ו MSC לא הסכימו ללכת לקראתנו מבחינת תמחור, וידענו שמדובר בהפסד גדול, החלטנו לא לקבל אותם". (עמ' 83 שו' 3-4). לעומת זאת, הקו המנחה את התובעת באותה עת, לאור רצונה לחדור לתחום של אבטחה חמושה, היה "לא להגיד לא" למזמין, ובלשונו של אברהמי: " הסיכום עם עופר היה מאוד ברור. אנחנו, ללקוח שלנו לא אומרים לא באופן כללי. אנחנו נראה איך זה מתקדם הלאה, אבל כעיקרון אנחנו לא רוצים להגיד ללקוח שלנו לא. ואם זה אומר שנצטרך להוציא הפלגה בהפסד אנחנו נוציא אותה. בשלב הזה היה דין ודברים עם עופר והוא לא היה מוכן לעשות את ההשקעה הזאת כחלק מהשותפות שלנו מול MSC, אז אמרנו אתה יודעים מה? אם אתם מתעקשים עד שנגיע להסכם חתום אנחנו נכסה את ההפסדים במידה ויהיו כאלה, אבל כל הפלגה שאנחנו מבקשים להוציא אתם מוציאים ועופר הסכים" (עמ' 82 שו' 13-20).
32. דומה שדי בדברים אלו, שבאים מפיו של עד התביעה המרכזי, כדי לסתום את הגולל על פרשנות התובעת להסכם בתקופת שיתוף הפעולה. מחילופי המיילים והמסמכים עולה ברורות שהנתבעת נתנה לתובעת רשימת מחירים, ובאותה שלב כלל לא דובר על עלויות, בוודאי לא על עלויות בפועל כנגד קבלות וחשבוניות; התובעת, על בסיס מחירים אלו, הייתה מגישה הצעה למזמין; המזמין היה נוקב בתמחור שלו. התובעת, בטרם כל הפלגה והפלגה, ידעה במדויק מהו הסכום אותו עליה להעביר לנתבעת והאם נשאר רווח כלשהו לחלוקה. התובעת יכולה הייתה להחליט אם לקבל את העבודה אם לאו; התובעת ידעה על סירובה של הנתבעת להיות שותפה בדרך כלשהי באותו שלב ולא הסכימה לספוג הפסדים, ועמדה על דרישותיה הכספיות – למצער עד לחתימת הסכם קבע. התובעת, בשלב רצונה להתרחב גם למעגל האבטחה החמושה, הסכימה לספוג את ההפסדים בעצמה.